דוד שלוש

הרב דוד חיים שלוש נולד במרוקו בדצמבר 1919. כשהיה תינוק חזר עם משפחתו לירושלים, שם אביו שימש אב"ד (ראש בית דין, כלומר מנהיג ההלכתי של הקהילה) בעיר העתיקה. למד בישיבת פורת יוסף לצד דמויות בולטות כמו הרב עובדיה יוסף. הרבנים שהשפיעו עליו במיוחד היו אביו, הרב עזרא עטיה והרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל.

בשנת 1947 מונה לרב שכונת רוממה בירושלים. ב-1950 נשלח לצרפת לטפל בעולי תוהו ולסייע בהכנתם לעלייה לארץ. בתשי"ג (1953) נשלח על ידי הראשון לציון הרב עוזיאל לכהן כרבה הראשי של נתניה, ושימש בתפקיד זה כ-63 שנה, עד פטירתו.

בשנות ה-70 וה-80 התמודד על תפקידי רבנות מרכזיים אך לא נבחר. ב-1983, כשהרב מרדכי אליהו נבחר לרבה הראשי לישראל, הצטרף הרב שלוש למועצת הרבנות הראשית ושירת שם כעשר שנים.

הרב שלוש קידם גישה מקלה כלפי עולי אתיופיה וטען שהם יהודים במקורם ולכן אינם חייבים להליך גיור מלא. מועצת הרבנות הראשית לא אימצה את עמדתו בצורה מלאה, אבל אישרה רישום נפרד עבורם בנתניה. הרב גם בנה אילן יוחסין (עץ משפחתי) שהתקבל לשימוש בבדיקת יהדותה של הקהילה.

כיהן כרב בית הכנסת "זכור לדוד" במרכז נתניה. נפטר ב-8 ביוני 2016 ונקבר בהר המנוחות בירושלים, בחלקת הרבנים, לצד אביו.


נשוי לדינה לבית ועקנין. ממשפחתו יצאו רבנים נוספים, ובני משפחה נישאו לבתי משפחות רבניות בולטות.


הרב שלוש חיבר ספרי הלכה ופירושים רבים. הוא נודע בגישה חדשנית ובמקרים גם בדיעות יחיד. בספרו "בני עמי" עסק בענייני משפחה, ובין היתר התיר נישואין עם קראים על פי בחינתו.

בספרו הרבני המרכזי "חמדה גנוזה" (שו"ת, שאלות ותשובות הלכתיות) דן בשאלות מעשיות רבות: חשמל ביום טוב, הדלקת גפרורים, כללי שמירת שבת בחלל, קו התאריך בהלכה, ועלייה להר הבית (ההר שבו עמד בית המקדש) במקומות מסוימים. הפסיקות שלו נגעו גם לנושאים מודרניים כמו רגע המוות וקבורה בקומות.

כתב גם פירושים מקוריים לתורה בשם "אור חדש", ולתנ"ך ולמועדים: תהילים, הגדה של פסח, מגילת אסתר, דרשות לפרקי אבות ועוד. הוציא ביאור לתפילות בשם "תהילה לדוד".

הרב שלוש דגל בשמירה על מנהגי עדות ישראל, ובעיקר חיזק את מנהגי עדת מרוקו. לעתים התווכח עם הרב עובדיה יוסף על התאמת מנהגים לפסיקה אחידה, אך כאשר סבר שמנהג שגוי הוא שינהו.


חמדה גנוזה (שו"ת בשלושה חלקים), בני עמי, אור חדש, תהילה לדוד ועוד ספרי הלכה ופירוש.

דוד חיים שלוש נולד במרוקו בדצמבר 1919. כשהיה תינוק חזרו הוריו לירושלים. אביו היה אב"ד (ראש בית דין, משמעותו מנהיג של הקהילה).

היה תלמיד בישיבת פורת יוסף. ב-1947 היה רב בשכונת רוממה. ב-1950 נסע לצרפת לעזור לעולים. ב-1953 מונה לרב הראשי של נתניה. הוא נשאר רב העיר כמעט כל חייו, כ-63 שנים.

הוא נפטר ב-8 ביוני 2016 ונקבר בהר המנוחות בירושלים.


נשוי לדינה. במשפחה היו גם רבנים ובני משפחה שנישאו למשפחות רבניות.


הוא כתב הרבה ספרים על הלכה ומקרא. אחד מספריו המרכזיים נקרא "חמדה גנוזה". זהו ספר שאלות ותשובות על מצבים שונים בחיים.

הרב שלוש עסק בשאלות מודרניות. למשל, האם מדליקים חשמל ביום טוב, ואיפה מותר לעלות להר הבית (הר שבו היה בית המקדש). הוא התיר במקרים מסוימים לעלות להר.

הוא גם כתב פירוש לתורה בשם "אור חדש". פירש כל מילה כדי שמבינים טוב יותר את הטקסט.

הרב דאג לשמור ולהחזק מנהגי עדת מרוקו. הוא עזר גם לעולי אתיופיה וקרא להכיר בהם כחלק מהעם היהודי.