מבצע נחשון

מבצע נחשון התקיים בליל 5, 6 באפריל 1948 והסתיים ב-16 באפריל. מטרתו הייתה לפרוץ דרך מאובטחת לירושלים, על ידי ארגון, העברת ואבטחת שיירות אספקה ותגבורת לעיר. שיירה = קבוצת כלי רכב שנושאת אספקה ולוחמים.

לדרכים סביב היישובים היהודיים הייתה חשיבות קריטית. בחודשים שלפני אפריל הותקפו שיירות רבות, והמצור על ירושלים החריף. ביום 10 במרץ הנפיק מטכ"ל ההגנה תוכנית ד', תוכנית אסטרטגית שנועדה להחזיק בשטחים חשובים ולשמור על דרכי תחבורה.

התכנון החל בסוף מרץ, אחרי קרב שיירת נבי דניאל. בתחילה הוצע ריכוז של כ-500 לוחמי פלמ"ח (פלמ"ח = יחידת לוחמים של היישוב). דוד בן-גוריון דרש כוח גדול יותר, וכמה מאות עד אלפים הוקצו. הושגה כמות משמעותית של נשק, ותוכננו שני קטעים של ציר: מערבי שעוקף את כביש יפו, ירושלים, ומזרחי לאורך הכביש הישיר.

בפיקוד היו מפקדים כמו שמעון אבידן. הכוח כלל כשלושה גדודים ועתודות, ובסך הכל כ-2,000 חיילים. הוקצו גם מטוסים קלים לסיור ולקישור.

מודיעין ההגנה דיווח על כוחות ערביים מקומיים ומתנדבים מחוץ לארץ, וכן על שימוש במרגמות. המידע היה חלקית מדויק, אך הוערך כי כוחות הערבים חזקים יותר ממה שהם באמת.

למבצע בגזרה זו קדם פיצוץ במפקדת חסן סלאמה שהשבית חלק מכוחו. הכוח היהודי יצא מחולדה, חסם דרכים וכבש את חולדה הערבית, סיידון ודיר מוחיסין. שיירת נחשון הראשונה של 62 כלי רכב יצאה בחצות ואכן פרצה את הדרך. בעקבות לחצים בריטיים פונו חלק מהכפרים והבריטים נכנסו אליהם. עד 11 באפריל סבלו כוחות ההגנה בגזרה המערבית משבעה הרוגים, חייל אחד נעדר ו-38 פצועים.

הקרבות היו כאובים וקשים יותר. מוקד ההיאבקות היה הקסטל (הקסטל = מבנה על גבעה ששולט על הדרך לירושלים). הקסטל נכבש לראשונה בידי הפלמ"ח ב-2, 3 באפריל, ואחר כך התקיימו שמונת ימי קרב סביבו. לצד הקרבות בביצורים, ב-9 באפריל כבשו האצ"ל והלח"י את כפר דיר יאסין, ובו נהרגו תושבים.
ב-11 באפריל כבש הפלמ"ח את קאלוניה, וכך נפתחה התנועה בחלקו האחרון של הכביש.

ביום 16 באפריל החלו הכוחות להתפזר. במהלך המבצע הגיעו לירושלים שלוש שיירות אספקה משמעותיות. בהמשך יצאו עוד שיירות במסגרת מבצע הראל. הפריצה איפשרה העברת מזון ועזרה לשמור על העיר עד לפריצת דרך נוספת ביוני. המבצע הראה כי היישוב מסוגל להפעיל כוח חטיבתי מאורגן, ושיפר את המורל. כמו כן סימן את תחילת התפוררות הכוחות הערביים המקומיים בשטח.

המבצע חשף ליקויים ארגוניים: משמעת לוגיסטית נמוכה, חוסר ניסיון בקרבות של אחיזה בכיבושים, ובעיות ברמת האימון. נדרש שיפור בארגון שיירות ובמשמעת. במבצע הראל נרשמו שיפורים בנושא זה.

מבצע נחשון קרה בתחילת אפריל 1948. המטרה הייתה לפתוח דרך מאובטחת לירושלים. שיירה = קבוצה של משאיות וכלי רכב שנושאות אוכל וציוד.

לפני המבצע, הדרך לירושלים הייתה מסוכנת. שיירות הותקפו והעיר הייתה במצור.

הוחלט לשלוח חיילים לפתוח ציר אמין. פלמ"ח = יחידת לוחמים יהודית. נשלחו כוחות גדולים והכינו דרכים מערביות ומזרחיות.

הגזרה המערבית: הכוחות כלאו דרכים וכבשו כמה כפרים. שיירת נחשון הראשונה צעדה בלילה והצליחה להגיע.
הגזרה המזרחית: שם היו קרבות קשים סביב הקסטל. הקסטל = גבעה או מבנה ששולט על הדרך. היו נפגעים בשני הצדדים.
ב-9 באפריל נכבש גם הכפר דיר יאסין, ובו קרו דברים עצובים ותושבים נהרגו.

עד 16 באפריל הגיעו לירושלים כמה שיירות עם אוכל. זה עזר לעיר להחזיק מעמד עוד זמן. המבצע הראה שהכוחות יכולים לתכנן ולפתוח דרכים. אחרי המבצע נעשו מבצעים נוספים כדי לשמור או לנסות שוב לפרוץ את הדרך.

החיילים למדו שאפשר להצליח, אך גם שהמשמעת והארגון צריכים להיות טובים יותר. ארגון השיירות שופר במבצעים הבאים.