מבצע עובדה

מבצע עובדה (6, 10 במרץ 1949) היה המבצע האחרון של צה"ל במלחמת העצמאות. מטרתו הייתה לכבוש את הנגב הדרומי ודרום הערבה עד אום רשרש (אילת). פעולה זו נעשתה לאחר הסכמי שביתת הנשק עם מצרים, ובתגובה לטענות ירדן על חלקים מהנגב. ישראל ניסתה לקבע עובדות בשטח לפני סיום המשא ומתן.


מפקד החזית הדרומית היה יגאל אלון. למבצע הוקצו שלוש חטיבות חי"ר מרכזיות: חטיבת הגולני, חטיבת הנגב וחטיבת אלכסנדרוני. חיל האוויר סיפק מטוסי תובלה להעברות וכמה מטוסי קרב לליווי.


התוכנית חילקה את המשימות: גולני התקדמה דרך מעלה עקרבים ועמק הערבה כדי למשוך תשומת לב הלגיון (צבא ירדן). חטיבת הנגב התקדמה מנתיב מערבי יותר והרבה ממנה הועבר באוויר אל מנחת שנבחר, "שדה אברהם". אלכסנדרוני פעלה בצפון-מזרח הנגב במסגרת "מבצע ייצוב", ותפסה אזורים סביב ים המלח.

המטכ"ל קבע מגבלות ברורות: להימנע מפעילות ליד הגבול עם מצרים, לא להיאבק בלגיון מדרום לנחל פארן, לא לנסות לתפוס מתחם ראס אל-נקב אם הלגיון נמצא בו, ולנתק מגע אם כוחות בריטים יתקרבו.


טרם המבצע בוצעו סיורים ותכנון מסלולים כדי להימנע ממגע עם האויב. הוכשרו מנחתים וקו התקדמות נבדק על ידי חיל האוויר. השלב המוקדם של מבצע ייצוב החל כבר ב-2 במרץ, וכוחות יצאו מבאר שבע בתחילת החודש.



ב-6, 7 במרץ הועברו חלקים מחטיבת הנגב באוויר אל מנחת אברהם. גולני התקדמה ממעלה עקרבים דרך עין חצבה ופינתה אזורים שעזב הלגיון. גולני תפסה את עין יהב ועין ע'אמר בעקיפין, כדי לא לפתוח בקרב ישיר כנגד הלגיון.

אלכסנדרוני השלים את מבצע היציבות ותפס את עין גדי ומצדה ללא קרב. הלחימה בפועל הייתה מועטה, והפעולה הייתה בעיקרה לוגיסטית ותמרונית.


ב-10 במרץ הלגיון פרש ממצבי קו הגבול. חטיבת הנגב המשיכה ברגל ובכלי רכב וגעה לחוף מפרץ אילת בסביבות שעות הצהריים. חיילים ראשוןיים הניפו את "דגל הדיו" באילת. כוח גולני הגיע לאום רשרש בשעות הערב.


במרחב הדיפלומטי נערכה גם פעולת הסחת דעת ורמאות מודעת, בידי משלחת ישראלית ברודוס. הפעולות הללו פגעו ביכולת המתווך של האו"ם לפעול נגד כיבוש השטח, ומנעו הלחץ הבינלאומי החזק לסגת.


לאחר המבצע נערך בירור משמעתי בשל צורת החיסול המהירה של חטיבת הנגב. הבריטים בעקבה האיימו לירות אם ישראל תתקדם לעיר, אך המתיחות דעכה כשהשיחות על השביתת הנשק התקדמו.


מעמד הנפת דגל הדיו זוכה להנצחה בפסל באילת ובשחזור בדימונה. אתר תחנת המשטרה הישנה ליד אילת כולל אנדרטה ובקתת חימר שמזכירות את האירוע.

מבצע עובדה היה פעולה צבאית (מבצע) שקיימה ישראל בחודש מרץ 1949. המטרה הייתה להגיע אל החוף שבו היום בעיר אילת.


שלוש חטיבות (יחידות צבאיות גדולות) לקחו חלק: גולני, הנגב ואלכסנדרוני. חיל האוויר הטיס חיילים וציוד למנחתים במדבר.


גולני הלכה דרך עמק הערבה. חטיבת הנגב עלתה מנתיב מערבי וקיבלה עזרה של מטוסים. אלכסנדרוני עבדה ליד ים המלח.


נשלחו סיורים כדי למצוא דרכים ומנחתים. למנחתים קראו אברהם, יצחק ויעקב. צה"ל רצה להימנע מקרב גדול.


ב־6, 7 במרץ חלקים מחטיבת הנגב הוטסו למנחת. גולני התקדם ולקח בארות ומעיינות. אלכסנדרוני לקחה את עין גדי ומצדה בלי קרב. ב־10 במרץ הכוחות הגיעו לחוף מפרץ אילת.

אנשים הניפו שם את "דגל הדיו". זהו אירוע ששמו נזכר באנדרטאות ובפסלים.