מבצע "ענבי זעם" היה מבצע צה"ל בדרום לבנון, שנמשך 17 יום בין 11 ל-27 באפריל 1996. המבצע פרץ בעקבות ירי רקטות של חזבאללה לעבר יישובי הצפון בישראל. במהלך המבצע ביצע חיל האוויר כ-1,100 גיחות ואנשי הצבא ירו כ-25,000 פגזים. לבסוף נכנס להסכם הפסקת אש ב-27 באפריל.
במהלך שנות ה-80 וה-90 פרס צה"ל קו מוצבים בדרום לבנון, שנקרא "רצועת הביטחון". מטרתו הייתה למנוע פגזים ולשמור על שקט בגבול הצפון. בזמן זה התעצם ארגון חזבאללה (ארגון מיליציה שיעי לבנון הנתמך על ידי איראן), שביצע פשיטות וירי רקטי לעבר ישראל.
במענה לפעולות אלה התקיימו פעולות סיכול ממוקדות של צה"ל, ובשנות ה-90 אירעו סבבי הסלמה גדולים. בעקבות חיסול מזכ"ל חזבאללה עבאס מוסאווי, עלה חסן נסראללה להנהגה והגביר את התקיפות נגד ישראל. ההסלמה המשיכה גם אחרי מבצעי תגובה קודמים, ומשכה הכנות למבצע רחב יותר.
בתחילת שנות ה-90 חלה חלוקה בגישה לגבי הדרך הטובה לטפל בחזבאללה. חלק בפיקוד הצפון קראו לפעולה קשה שיעודדה הסרת כוח הארגון. המטה הכללי של צה"ל העדיף לשלב לחצים מדיניים ולמנוע אובדן של יחידות קרקעיות גדולות.
בשנות 1994, 1995 הושם דגש על למידה מודיעינית ושיפור כוחות מיוחדים, כמו יחידת אגוז. כך גדל מספר הפעולות המיוחדות לחיסול ממוקד ולאיסוף מודיעין.
בסוף 1995 ותחילת 1996 החריפה הירי הרקטי לעבר יישובי הצפון. בתקופה קצרה נרשמה עלייה בפיגועים בתוך ישראל. החלטת ההנהגה הישראלית הייתה להשיב בירי מסודר ולנסות ליצור לחץ על לבנון וסוריה להפסיק את הירי.
לפני תחילת המבצע היו חילוקי דעות על היקפו. פיקוד הצפון תמך בפעולה קרקעית נרחבת לפגיעה בחזבאללה, ואילו המטה הכללי חשש מכניסה לקרבות בשטח הררי וסתם העדיף תקיפות ממוקדות ולחץ מדיני. בסוף הוחלט על מבצע מוגבל עם דגש על תקיפות אוויריות ותותחנות, במטרה לגרום נזק שיעודד הפסקת אש.
חיל האוויר תקף מטרות לוגיסטיות ופיקוד של חזבאללה בבקאע ובביירות, וכלל שימוש במטוסי F-16 ומסוקי AH-64 אפאצ'י. המשימות כללו גם פעולות כירורגיות, תקיפות מדויקות שנועדו לפגוע במטרות צבאיות ספציפיות ולהפחית פגיעה באזרחים. גם כוחות קרקע, תותחנים וחיל הים נטלו חלק במבצע.
צה"ל גם הורה על פינוי כפרים בדרום לבנון במטרה להקטין סיכון לאזרחים ולהפעיל לחץ על ממשלת לבנון. החזבאללה המשיך לירות רקטות, ולעיתים השיק תגובות נרחבות יותר.
ב-18 באפריל התרחשה פגיעה חמורה בכפר קאנא בדרום לבנון, בעת ירי תותחני שנועד לסייע לכוח ישראלי. מקורות לבנוניים דיווחו על הרוגים רבים, ואילו דוברי צה"ל וגורמים ישראלים בחנו את הצילומים והטענות.
האירוע גרר גל גינוי בינלאומי ולחץ להשיג הפסקת אש. ממשלת ישראל הביעה צער על האובדן של חפים מפשע, אך הדיאלוג על נסיבות האירוע נמשך.
בעקבות התקרית בכפר קאנא ובשל לחץ דיפלומטי של ארצות הברית ומדינות אחרות, הכריז ראש הממשלה שמעון פרס על הפסקת אש חד־צדדית. למרות זאת חזבאללה המשיך בירי ברמות שונות, והמבצע נמשך עד להסכם הבנות שהושג בתיווך אמריקאי ב-27 באפריל 1996.
במהלך המבצע נורו לעבר שטח ישראל מאות רקטות. לפי הדיווחים נורו 777 רקטות, ונפגעו אזרחים וחיילים. המבצע הוביל להסדרים מדיניים חדשים, אך מומחים צבאיים העריכו שחזבאללה לא נחלש אלא אפילו חיזק את בסיס התמיכה המקומי.
בעקבות המלחמה ביצע חזבאללה מאמצי שיקום נרחבים. הארגון בנה מחדש אלפי בתים בדרום לבנון, במסגרת מה שהתפרסם כ"ג'יהאד השיקום". פעולות אלו חיזקו את מעמדו החברהי של הארגון באזורים בהם פעל.
ב-11 עד 27 באפריל 1996 צה"ל פעל בדרום לבנון. המבצע נקרא "ענבי זעם".
זה התחיל כי חזבאללה (ארגון לוחמים מלבנון, נתמך על ידי איראן) ירה רקטות לעבר יישובים בצפון ישראל.
חיילי ישראל עשו תקיפות אוויריות וירי תותחים. נאמר שבוצעו כ-1,100 גיחות ויורים של כ-25,000 פגזים.
ישראל שמרה קו מוצבים בדרום לבנון שנקרא רצועת הביטחון. המטרה הייתה להגן על תושבי הצפון. חזבאללה רכב על המצב וירה קטיושות. אחרי תקופות של אלימות הוחלט להגיב.
חיל האוויר תקף מטרות של חזבאללה בבסיסים ובאזורים אחרים. גם תותחנים וצבא ימי פעלו. תושבים מדרום לבנון ברחו לאזורי ביירות.
במהלך המבצע אירעה פגיעה בכפר קאנא. מקורות לבנוניים אמרו שיש הרוגים אזרחיים רבים. האירוע עורר דאגה בינלאומית.
לאחר לחץ בינלאומי הושג הסכם הפסקת אש בתיווך אמריקאי. ההסכם נכנס לתוקף ב-27 באפריל.
במהלך המבצע נורו רקטות רבות לעבר ישראל. דווח על פגיעה באזרחים ובחיילים. אחרי המבצע חזבאללה עזר לשקם בתים בדרום לבנון.
תגובות גולשים