מבקר המדינה הוא המוסד המרכזי בישראל שמבקר את פעולות הרשות המבצעת והגופים הציבוריים. תפקידו לשמור על פיקוח על כספי הציבור ועל אחריותיות (Accountability) של מי שמנהלים כספים ומשאבים. סמכויותיו נקבעו בחוק יסוד: מבקר המדינה ובחוק מבקר המדינה, תשי"ח-1958. משרד המבקר חבר בארגון הבין-לאומי למוסדות ביקורת עליונים.
מבקר המדינה נבחר בהצבעה חשאית בכנסת לתקופת כהונה אחת של שבע שנים. המועמדים צריכים קבלת המלצה של לפחות 10 חברי כנסת. ביום הבחירה מודיע יושב ראש הכנסת לכל הח״כים לפחות שלוש שבועות מראש. אם המשרה מתפנה מוקדם יותר, יש לערוך בחירה בתוך 45 ימים.
הכנסת יכולה להדיח את המבקר בדיון מיוחד, לאחר שלפניו ניתן למבקר להציג את טענותיו. מבקר המדינה יכול לבקש מינוי ממלא מקום לתקופה של עד שלושה חודשים. היעדרות מעל שישה חודשים נחשבת להתפטרות.
קיימים איסורים על מבקר המדינה: איסור על פעילות פוליטית בזמן הכהונה, הגבלות על רכוש והגבלה של שלוש שנים אחרי הכהונה על עבודות עסקיות מפוקחות. איסורים אלה חלים גם על עובדי המשרד, אלא אם המבקר אישר אחרת.
סעיפים בחוק מסדירים גם שימוש במסמכים של המשרד בהליכים משפטיים, ומאפשרים למבקר למנות אחראי ביטחון ולהיעזר בחוקרים חיצוניים במידת הצורך.
כדי לשמור על עצמאות המבקר, תקציב המשרד נקבע על ידי ועדת הכספים של הכנסת לפי הצעת המבקר. התקציב אינו נקבע על ידי משרד האוצר.
המבקר מבקר את משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות וכל גוף שנתמך או מתוקצב על ידי המדינה. הוא בודק את חוקיות השימוש בכסף הציבורי, את היעילות והחסכון, ואת מידת טוהר המידות של העובדים הציבוריים. המבקר יכול לדרוש מסמכים ומידע מהגופים המבוקרים.
על שר האוצר להגיש למבקר דוח שנתי על הוצאות המדינה בתוך שישה חודשים ממועד תום שנת הכספים, ומאזן זכויות והתחייבויות בתוך תשעה חודשים. המבקר יכול גם להנחות איגודים בנושאי חשבונאות ובקרת רואי חשבון.
כשיוצא ליקוי, המבקר שולח ממצאים ובקשת תיקון לגוף הרלוונטי, ולעיתים גם להעתק לשר ולראש הממשלה. במקרים של חשד לעבירה פלילית הממצאים מועברים ליועץ המשפטי לממשלה, שחייב לעדכן את המבקר ואת ועדת הכנסת בתוך שישה חודשים.
מבקר המדינה מגיש דו"ח שנתי עד 15 בפברואר על עבודתו, עם המלצות לתיקון ליקויים. ראש הממשלה חייב להשיב בתוך עשרה שבועות. ועדת הכנסת רשאית להסיר חלקים מהדו"ח מטעמים של ביטחון המדינה.
מאז 1971 המבקר משמש גם כאומבודסמן, נציב תלונות הציבור. כל אדם יכול להגיש תלונה בתום לב. יש חוקים שמפרטים אילו תלונות ייחקרו ואילו לא. תלונות על פעולות שיפוטיות, על חיילים או על שוטרים בדרך שירות, ועל החלטות של הכנסת או בית המשפט בדרך כלל לא ייחקרו על ידי המבקר.
כשתלונה מוצדקת המבקר שולח ממצאים ובקשות תיקון ובוחן אם העניין צריך הליך נוסף. המבקר יכול להעניק צווי הגנה זמניים לעובדים שהושפעו מפעולה בלתי חוקית. הפרת צוויה של המבקר עלולה לגרור ענישה צבאית או פלילית.
המשרד מטפל גם בזכויות של מעירים שחושפים שחיתויות. לאורך השנים דוחות המבקר חשפו ליקויים ושחיתויות שהובילו לחקירות וענישה, כולל הרשעות של אישים בכירים.
המבקר רשאי גם להמליץ על סנקציות כספיות על מפלגות שלא פעלו כשורה בתחום מימון מפלגות. במשרד פועלת הוועדה למתן היתרים מאז 1980, שבוחנת בקשות חריגה מכללי האתיקה של שרים וסגני שרים.
עובדי משרד מבקר המדינה מתחייבים לחתום על הסכמי סודיות בכתב בעת תחילת ההעסקה, לפי חוק.
יש ויכוח האם המבקר צריך לשמש גם כנציב זכויות האדם. יש הטוענים שזה מתאים, כי המבקר בוחן חוקיות וכולל זכויות הפרט. אחרים מזהירים שזה יפר את האיזונים בין הרשויות ויפגע באמון הציבור. דו"חות ושיח ציבורי בשנים האחרונות, כולל מדריך מ-2019 ודוחי מרכזים אקדמיים, הציעו לחזק או להבהיר את התפקיד במידה ויורחב.
המבקר אחראי בפני הכנסת וצריך לדווח לוועדת ביקורת המדינה. הכנסת יכולה להעביר את המבקר מתפקידו ברוב של שלושה רבעים מחברי הכנסת.
במשך השנים מונו מבקרי מדינה שונים שהובילו את המשרד וערכו ביקורות מרכזיות.
בשנת 2016 נחנך בניין משרד מבקר המדינה ברחוב מבקר המדינה בקריית הלאום שבירושלים.
מבקר המדינה בודק שהממשלה משתמשת בכספי הציבור נכון והוגן. התפקיד מוגדר בחוק מ-1958. המשרד חבר בארגון עולמי של מבקרי מדינה.
מבקר המדינה נבחר על ידי הכנסת לכהונה של שבע שנים. אם המשרד מתפנה בוחרים בתוך זמן קצר. יש חוקים שמגבילים את המבקר בעבודה פוליטית ובמה שהוא יכול לעשות אחרי הכהונה.
התקציב נקבע על ידי ועדת הכספים של הכנסת. זה עוזר לשמור על עצמאות המבקר.
המבקר בודק משרדים ממשלתיים, רשויות מקומיות וגופים שמקבלים כסף מהמדינה. הוא בודק אם הכסף הוצא לפי החוק ואם יש ניירת תומכת. המבקר יכול לבקש דוחות מהאוצר.
אם נמצאו ליקויים, המבקר מבקש תיקון. במקרים חמורים הוא מפנה את העניין ליועץ המשפטי לממשלה. המבקר כותב דו"ח שנתי עד 15 בפברואר. ראש הממשלה חייב להגיב.
מאז 1971 המבקר גם מקבל תלונות מאזרחים. לא כל תלונה נחקרת. למשל, החלטות של שופטים או של הכנסת בדרך כלל לא נבדקות על ידו.
עובדי המשרד חייבים לשמור סוד על דברים שהם למדו בעבודה.
המבקר מדווח לכנסת ולעיתים מדברים על עבודתו בפני הוועדה. הכנסת יכולה להסיר אותו מתפקידו ברוב גדול של חברים.
בשנת 2016 נפתח בניין משרד המבקר בירושלים.
תגובות גולשים