מְבַשְׂרֵי הציונות הוא מושג המתייחס לקבוצה של הוגי דעות יהודים שפעלו במחצית השנייה של המאה ה-19. הם כתבו רעיונות ותוכניות שקידמו הקמת בית לאומי יהודי בארץ ישראל, עוד לפני עליית תנועות כמו חובבי ציון והציונות המדינית.
ההיסטוריונים חלוקים לגבי מי בדיוק הם "מבשרי הציונות". יש מי שמרחיב את ההגדרה ולכן כולל כל מי שרעיונותיו קשורים לרעיונות שהתחילו לאחר מכן. יש גם מצמצמים, שלדעתם רק מי שהשפיע באמת על הציבור ראוי לכינוי זה. נשאלת גם השאלה האם הם הושפעו מהרעיון של לאומיות מודרנית (רעיון של מדינות לאומיות שפשט באירופה במאה ה-19).
במרבית הסיפורים על המבשרים מציינים כי הקבוצה המרכזית פעלה בין 1860 ל-1874. בין השמות הבולטים שנזכרים בדרך-כלל נמצאים הס, קלישר ואלקלעי.
המחקר על המבשרים משתנה עם השנים. נחום סוקולוב הרחיב את המושג וכלל בדבריו דמויות רבות מהמאה ה-19. יעקב כ"ץ התעמק בשינויי הדעות של חלק מהמבשרים והתמקד בקשר בין כתיבתם והפעולה הציבורית שלהם. דב ויינריב הציע כי ההיסטוריוגרפיה הושפעה לעתים מעמדותיהם האישיות של החוקרים, ביניהם נטייה ציונית.
מיכאל סטניסלבסקי טען כי חלק מהמבשרים, אפילו המפורסמים יותר, לא היו בעלי קהל גדול ולא השפיעו ישירות על מייסדי התנועה הציונית. עם הזמן קבוצות פוליטיות שונות נטלו את תפקידם בזיכרון ההיסטורי ונתנו להם מקום בסיפורי ההקמה של התנועה.
יעקב כ"ץ טען שרבנים כמו אלקלעי וקלישר שינו חלק מתפיסותיהם הדתיות והתרחקו מרעיון המשיחיות המסורתית. גם השינוי במציאות החברתית סייע להתפתחות רעיונות לאומיים: בסוף שנות ה-70 של המאה ה-19 גדלה המצוקה הכלכלית והאנטישמיות במזרח אירופה. בעקבות זאת נשאו מליוני יהודים צפונה ומערבה, אך רק אחוז קטן מהם עלה לארץ ישראל עד מלחמת העולם הראשונה.
מְבַשְׂרֵי הציונות הם אנשים שחיו במאה ה-19. הם כתבו רעיונות על בית לעם היהודי בארץ ישראל. "ציונות" כאן משמעותה רעיון של מקום משותף ליהודים בארץ ישראל.
חוקרים לא מסכימים בדיוק מי הם המבשרים. יש מי שאומרים שכל מי שחשב רעיונות דומים שייך אליהם. אחרים אומרים שרק מי שהשפיע על הקהל ראוי לכינוי.
כמה חוקרים, כמו נחום סוקולוב, כתבו על הרבה אנשים מהמאה ה-19. אחרים אמרו שרק מעטים באמת השפיעו. שלושה שמזכירים לעיתים קרובות הם הס, קלישר ואלקלעי.
חלק מהמבשרים שינו את דרך החשיבה הדתית שלהם. בסוף המאה ה-19 היו קשיים כלכליים ורדיפות נגד יהודים במזרח אירופה. הרבה יהודים עזבו את האזור. רק מעט מאוד עלו לארץ ישראל עד מלחמת העולם הראשונה.
תגובות גולשים