מג'נטה (עיר)

מג'נטה (באיטלקית: Magenta) היא עיירה ליד מילאנו במחוז לומברדיה שבצפון איטליה. מתגוררים בה כ-22,643 תושבים (2001). העיר נודעת בעיקר בשל קרב מג'נטה ובגלל ששמו של צבע היסוד "מג'נטה" נקשר אליה.

ב-4 ביוני 1859, במלחמת העצמאות השנייה של איטליה, נלחמו כאן כוחות צרפת וסרדיניה בהנהגת נפוליון השלישי נגד האימפריה האוסטרית. הקרב לא היה עצום מבחינת היקף, אבל התוצאה הייתה תבוסת האוסטרים. הניצחון תרם לשחרור צפון איטליה משליטת האימפריה האוסטרית.

לאחר מלחמת העולם השנייה פעל בסביבת מג'נטה מחנה מעבר למעפילים. את פעילות ההעפלה באיטליה ניהל יהודה ארזי. משרדי המוסד לעלייה ב' (ארגון שסידר העברות של יהודים לקראת העלאתם ארצה) היו במילאנו.

בקיץ 1945 הוקם במחנה וילה פזנה ליד מג'נטה, שהוצגה כבית ספר חקלאי. הווילה הייתה בבעלות רוזן (אציל) איטלקי, שביקש לכפר על שיתוף הפעולה שלו עם הפשיסטים ופעל כמגן ליהודים. היחידות הארץ-ישראליות שיקמו את הווילה והביאו אליה ציוד רב ממחסני הצבא הבריטי, מיטות, מזרנים, שמיכות וציוד מטבח.

נבנו גם מסתורים תת-קרקעיים לאחסון ציוד ולנשק שנועד לספינות המעפילים. אברהם זכאי, שהיה המפקד השני של המחנה, ציין שמצא מפה עליה סימנו 24 מחסנים תת-קרקעיים.

למחנה הגיעו במהרה מאות צעירים שהמתינו להפלגה לארץ. מדריכי תנועות הנוער, כמו השומר הצעיר ודרור, ארגנו להם הכשרה ומשימות מעשיות: הכנת ארגזי מזון ותרופות, תפירת ערסלים שישמשו כמיטות ותפירת תרמילי גב לאריזת הציוד.

בערבים הייתה פעילות תרבותית ומקהלה ששירתה שירי ארץ ישראל. תנאי המחייה היו מאתגרים, לפעמים שהו במחנה עד אלף איש בבת אחת, מה שיצר בעיות אספקה. ראש העיר מג'נטה סייע לפתרון הצרכים.

לפני כל הפלגה קיבלו המעפילים הכנות נפשיות ואימוני התנהגות, וכן אימונים בנשק קר (כלי נשק ידניים). הם למדו איך לפעול אם ייתקלו בכוחות ימיים ובמה לעשות במקרה שעליה על הספינה.

מג'נטה (Magenta) היא עיר קטנה ליד מילאנו בצפון איטליה. יש בה כ-22,643 תושבים (2001). על שמה קרוי גם צבע בשם מג'נטה.

ביום 4 ביוני 1859 התרחש כאן קרב בין צרפת ואיטליה הקטנה לבין האימפריה האוסטרית. האוסטרים הפסידו והדבר סייע לשחרור צפון איטליה.

אחרי מלחמת העולם השנייה פעל כאן מחנה מעבר למעפילים. מעפילים, אנשים שניסו לעלות ארצה בדרך חשאית. הפעילות הונחתה על ידי יהודה ארזי ומשרדי המוסד לעלייה ב' (ארגון שעזר ליהודים להגיע לארץ).

המחנה הוקם בוילה פזנה, שהוצגה כבית ספר חקלאי. הווילה הייתה שייכת לרוזן (אציל), שבא לעזור ליהודים. שיפצו את הווילה והביאו ציוד רב.

מאות צעירים חיכו שם להפלגה לארץ. הם סידרו ארגזי מזון, תפרו ערסלים ומזוודות גב, והשתתפו בפעילויות ליליות כמו מקהלה.

לפעמים היו במחנה עד אלף אנשים, וזה יצר קשיי אספקה. ראש העיר של מג'נטה עזר להם. לפני ההפלגה הכינו את המעפילים נפשית והדריכו אותם מה לעשות אם יפגשו ספינות בריטיות. הם גם עברו אימון בשימוש בנשק קר (כלים ידניים פשוטים).