מד כושר הוא שיטת דירוג מספרית לשחמט, שמנסה לחזות מי ינצח בין שני שחקנים. השיטה מבוססת על מודל סטטיסטי שהציע הפיזיקאי והשחמטאי אלו בשנות ה־50, ואומצה על ידי פיד"ה ב־1970. מד הכושר (rating) מתעדכן אחרי תחרויות לפי תוצאות המשחקים ולפי רמת היריבים. תיקו נחשב כחצי ניצחון.
העיקרון הבסיסי: הבדל של 400 נקודות בדרך־כלל מקנה לשחקן החזק יתרון גדול. הסיכוי של שחקן בעל דירוג R1 לנצח שחקן עם R2 מחושב בפורמולה המבוססת על יחס לוגריתמי, ובכך נקבעת גם ציפייה לתוצאה בדו־קרב של כמה משחקים. לדוגמה, הפרש של 400 נקודות בין שני שחקנים מניב ציפייה לתוצאה כ־10:1 בדו־קרב בן 11 משחקים; הפרש של כ־32 נקודות מניב ציפייה לתוצאה כ־6:5.
אילו הניח שלכל שחקן יש "כושר אמיתי" שלא רואים ישירות. במקום זאת, בכל משחק נגרל "כושר רגעי" שמשתנה סביב הכושר האמיתי. בשיטה המקורית הניח אלו התפלגות נורמלית לכושר הרגעי. אחר־כך התוקנה ההנחה להתפלגות של ערכים קיצוניים (התפלגות לוגיסטית), כי היא תואמת טוב יותר את התוצאות בפועל. שינוי זה הגדיל מעט את הסיכוי של שחקנים חלשים להפתיע.
השיטה משמשת לא רק בשחמט, אלא גם בענפי ספורט אחרים ודורשת התאמות טכניות שונות לפי הנהלים המקומיים.
תחילת דירוג לשחקן ללא מד כושר נקבעת לפי ביצועיו מול יריבים מדורגים. בישראל קיימים כללים מקומיים: דירוג מינימלי מקובל הוא 1200, ושחקן שעובר את 1300 לא ירד מתחתיה אחר־כך. שחקנים צעירים מקבלים דירוג התחלתי מותאם לגיל. שחקנים ללא דירוג רשמי מקבלים דירוג התחלתי לאחר לפחות חמש משחקים נגד מדורגים.
עדכון הדירוג בתחרות מחושב על ידי נוסחה שמצרפת את תוצאת המשחק (ניצחון, תיקו, הפסד), סיכוי התוצאה הצפוי על פי הפרש הדירוגים, ומקדם מהירות K. K הוא משתנה שקובע עד כמה הדירוג יזוז במהירות: הוא גבוה לשחקנים חדשים ולצעירים, ונמוך לאמנים ולשחקנים חזקים. נוסחאות המדויקות והחסימות על הפרשים גדולים מפורטות בחוקים של האיגוד.
איגודים מקנים דרגות לפי מד הכושר: למשל דירוג 2200, 2400 מתאים לאמן, ודירוג מעל 2400 לאמן בינלאומי. דרגה שהושגה נשמרת פעמים רבות לכל החיים, גם אם הדירוג יורד לאחר מכן.
חוקי פיד"ה להשתלת מד כושר שונו מעת לעת. כללים עדכניים קובעים מינימום התחלתי (למשל 1400 במקרים מסוימים), דרישות לגבי מספר משחקים והוספת יריבים היפותטיים לחישוב. גם כאן נעשה שימוש ב־K ובטבלאות הממירות תוצאות להפרשים.
הבדלים בדירוג משקפים סיכויים יחסיים לניצחון. שינויים בדירוג מתקבלים כהעברת נקודות מהמפסיד למנצח, והם מושפעים גם מזמני המשחק (מהירות/בזק) ומה־K. בעיות ידועות במודל כוללות ההנחה שסטיית התקן אחידה לכל השחקנים, פשטות שמחד גישית אך נוחה לחישוב.
המקסימום ההיסטורי של מד כושר היה של מגנוס קרלסן במאי 2014, 2882. בישראל מהגל העלייה אחרי 1990 יש רבי־אמנים מפורסמים; נכון לאפריל 2025 בוריס גלפנד ומקסים רודשטיין נמנים על הישראלים הבולטים ברשימות העולמיות.
מד כושר הוא מספר שמראה כמה שחקן שחמט טוב. הוא עוזר לנבא מי ינצח. תיקו נחשב כחצי ניצחון.
השיטה הוצעה על ידי אלו בשנות ה־50. פיד"ה אימצה את השיטה ב־1970. מד הכושר מתעדכן אחרי תחרויות לפי ניצחונות והפסדים.
ככל שהפרש המד כושר גדול יותר, הסיכוי של השחקן החזק לנצח גבוה יותר. למשל, כשהפרש הוא 400 נקודות, השחקן החזק צפוי לנצח הרבה יותר משחקים.
כשהשחקן חדש, צריך לשחק כמה משחקים כדי לקבל מד כושר. בישראל יש דירוג התחלתי והוראות לגבי שחקנים צעירים. יש גם תארים: למשל אמן ואמן בינלאומי, לפי מספר הנקודות.
כמה עובדות קצרות: שיא המד כושר הגבוה בהיסטוריה הוא 2882, של מגנוס קרלסן. בישראל יש כמה שחקנים חזקים, ביניהם בוריס גלפנד ומקסים רודשטיין.
תגובות גולשים