מדד הזהב

מדד הזהב הוא בדיקת אבחון שנחשבת למדויקת ביותר לקביעת קיומה של מחלה. באופן כללי, מדד כזה נותן תשובה חד־משמעית (כן/לא) לאותה שאלה, ולא רק ברפואה.

מדד זהאבותרי יש לו רגישות של 100% וסגוליות של 100%. רגישות = היכולת לזהות את כל החולים. סגוליות = היכולת לזהות את כל הבריאים. אם אין מדד מושלם, הכינוי משמש לבדיקה הקרובה ביותר לכך.

בפועל רבות ממדדי הזהב אינם ניתנים לביצוע או קשים לשימוש. חלקם יקרים או מורכבים. חלקם מסוכנים ודורשים תהליכים פולשניים, כמו ניתוחים או ביופסיות (לקיחת דגימה מהרקמה). יש גם בדיקות שמתקיימות במצבים שאינם מאפשרים טיפול מידי, למשל מעקב ארוך־טווח או בדיקה שנעשית אחרי המוות.

בקליניקה משתמשים בבדיקות פרקטיות יותר. את הדיוק והיכולת לחזות מחלה של בדיקות אלה משווים למדד הזהב. אם מתגלות בדיקות מדויקות יותר, הן מחליפות את מדד הזהב הישן והופכות למדד הזהב החדש.

מדד הזהב היא הבדיקה שנחשבת הכי מדויקת למציאת מחלה. מדד = בדיקה.

מדד כזה אמור לזהות את כל החולים ואת כל הבריאים. רגישות = כמה הבדיקה מוצאת חולים. סגוליות = כמה היא מזהה בריאים.

לא תמיד עושים את מדד הזהב. חלק מהבדיקות יקרות או מסובכות. חלק הן מסוכנות ופולשניות, כמו ניתוח קטן או לקיחת דגימה מהרקמה. יש בדיקות שעושים אחרי שמישהו נפטר. לכן רופאים משתמשים בבדיקות אחרות שנוחות יותר.

אם מגלים בדיקה טובה יותר, היא תחליף את מדד הזהב הישן.