מדדים לבדיקות אבחון

ברפואה בודקים בדיקות מול "מדד הזהב", הבדיקה המדויקת ביותר. תוצאות הבדיקה משוות לאבחון המדויק לקבלת ארבע קטגוריות: חיוביות אמיתיות (true positives), חיוביות שגויות (false positives), שליליות אמיתיות (true negatives) ושליליות שגויות (false negatives).

מדדים מרכזיים של בדיקות הם רגישות (sensitivity) וסגוליות (specificity). רגישות היא ההסתברות שהבדיקה תהיה חיובית אם האדם חולה. סגוליות היא ההסתברות שהבדיקה תהיה שלילית אם האדם בריא.

דוגמה מעשית היא בדיקת דם סמוי בצואה לאיתור סרטן המעי הגס. הקולונוסקופיה היא הבדיקה המדויקת, אך היא יקרה ולא נעימה. בדיקת דם סמוי פשוטה וזולה, לכן מתאימה לסקר גדולים.

בדיקה על 203 אנשים הראתה: 2 חיוביות אמיתיות, 1 שלילית שגויה, 182 שליליות אמיתיות ו‑18 חיוביות שגויות. מכאן חישובים: רגישות 0.67 (67%), סגוליות 0.91 (91%), ערך ניבוי חיובי 0.10 (10%) וערך ניבוי שלילי 0.99 (99%). משמעותם: הבדיקה תזהה כשני שלישים מהחולים, ותזהה 91% מהבריאים. אבל רק 10% מהתוצאות החיוביות הם חולים בפועל; 99% מהנבדקים שקיבלו תשובת "בריא" באמת בריאים. לכן הבדיקה טובה לשלול מחלה, אך לא להכרעה סופית, חיוביים יישלחו להמשך בירור.

העלאת הרגישות (למשל על ידי הורדת הסף לקבלת תוצאה חיובית) בדרך כלל מעלה את מספר החיוביות האמיתיות. יחד עם זאת זה מוריד את הסגוליות, כי יגדל גם מספר החיוביות השגויות. ערכים אלה יציבים אם הבדיקה נבדקה באותה אוכלוסייה קלינית. שימוש בבדיקה באוכלוסייה שונה עלול לשנותם.

ערכי הניבוי (PPV, NPV) משקפים את המשמעות המעשית של תוצאה לאדם פרטי. הם תלויים גם בשיעור ההימצאות של המחלה (prevalence). לדוגמה, בבדיקה לדוגמה עם רגישות וסגוליות גבוהות מאוד (כ‑99.99%), באוכלוסייה שבה המחלה נפוצה יותר (כ‑1%) ערך הניבוי החיובי יכול להיות כ‑91%. באוכלוסייה עם שכיחות נמוכה יותר (כ‑0.1%) אותו מבחן עשוי לתת ערך ניבוי חיובי שירד לכ‑50%. ככל שהשכיחות יורדת, כך PPV יורד ו‑NPV עולה.

יחס נראות (Likelihood Ratio, LR) מחבר בין רגישות לסגוליות. LR יעיל במיוחד כשלבדיקה יש מספר תוצאות ולא רק חיובי/שלילי. הוא עוזר לחשב את ההסתברות שמישהו חולה על סמך תוצאת הבדיקה, בלי להיות רגיש לשכיחות כמו ערכי ניבוי.

רופאים עושים בדיקות כדי לגלות מחלות. "מדד הזהב" הוא הבדיקה הכי מדויקת.

תוצאות בדיקה נחלקות לארבעה סוגים: חיוביות אמיתיות (שהאדם חולה והוא נמצא חולה), חיוביות שגויות (אומרות חולה אבל לא חולה), שליליות אמיתיות ושליליות שגויות.

בדיקת דם סמוי בצואה בודקת אם יש דם קטן בצואה. זו בדיקה פשוטה. הקולונוסקופיה טובה יותר, אבל היא קשה ויקרה.

בבדיקה של 203 אנשים היו 2 חיוביות אמיתיות, 1 שלילית שגויה, 182 שליליות אמיתיות ו‑18 חיוביות שגויות. המספרים נותנים את האחוזים הבאים: רגישות 67% (מוצאת שני שלישים מהחולים), סגוליות 91% (מזהה 91% מהבריאים), ערך ניבוי חיובי 10% (רק 1 מתוך 10 שנאמרו חולים באמת חולה), ו‑99% ערך ניבוי שלילי (כמעט כל מי שנאמר לו בריא באמת בריא).

אם משנים את הסף שקובע חיובי, רגישות יכולה לעלות וסגוליות לרדת. לכן יש סחר־מכר בין למצוא יותר חולים ובין לתת פחות תוצאות שגויות.

הסיכוי שהתוצאה החיובית היא אמיתית תלוי גם בכמה אנשים בחברה חולים. אם המחלה נדירה, הרבה חיוביות יהיו שגויות.

"יחס נראות" (LR) הוא עוד דרך לבדוק עד כמה תוצאה מעלה או מורידה את הסיכוי שמישהו חולה. הוא שימושי גם כשיש הרבה סוגי תוצאות.