מדע בדיוני

מדע בדיוני (מד"ב) הוא סוגה בספרות הספקולטיבית, שעוסקת ברעיונות מדעיים וטכנולוגיים ובהשפעתם על עתיד האנושות. ספרות זו מופיעה בספרים, סרטים, טלוויזיה, קומיקס, משחקים ותסכיתי רדיו.

המד"ב קיים מאז העת העתיקה: יש בו רעיונות על מסע לירח ואלים שמקשורים לכוכבים. אחת היצירות הקדומות ביותר היא "ההיסטוריה האמיתית" של לוקיאנוס מהמאה ה־2, שבה יש מסע לירח. במאה ה־17 כתב יוהאנס קפלר את "סומניום", יצירה שקרובה למד"ב המודרני. הרומן שמקובל לראותו כרומן המד"ב המודרני הראשון הוא "פרנקנשטיין" של מרי שלי (1818).

מאמצע המאה ה־19 נוספו שמות בולטים כמו ז'ול ורן וה.ג'. וולס. במאה ה־20 המד"ב הפך לפופולרי גם במגזינים זולים, שם פרסמו סופרים רבים את יצירותיהם.

תת־סוג זה מדגיש טכנולוגיה שמבוססת על מדעים מדויקים, כגון פיזיקה וכימיה. כאן נותנים הסברים מדעיים וגם דגש על ציוד עתידני. קוראים מכנים אותו לפעמים "מדע בדיוני קשה".

תת־סוג זה מתמקד בשינויים חברתיים ובהשפעה על אנשים. הוא משתמש ברעיונות מתחומי הפסיכולוגיה והחברה. קוראים לו גם "מדע בדיוני רך". דמויות חשובות שם כוללות את אורסולה לה־גווין ופיליפ ק. דיק.

יצירות אלה עוסקות במסע בזמן ובשינוי מה שהיה בעבר. הן בוחנות פרדוקסים כמו פרדוקס הסבא. היסטוריה חלופית מתארת עולם שבו אירוע היסטורי קרה אחרת.

תת־סוג שמספר על עימותים צבאיים בעתיד. כאן יש טקטיקות, נשק מתקדם ולעיתים קרובות גם מפגשים עם חייזרים.

תת־סוג שצמח בשנות ה־70־80 ומתאר עתיד טכנולוגי קרוב ודיסטופי. סממנים כוללים בינה מלאכותית, שתלים ביוניים ותאגידים חזקים. זהו עולם שבו טכנולוגיה משפיעה על חיי היום־יום ועל זהות האדם.

סיפורים על מפגשים עם יצורים חכמים מחוץ לכדור הארץ. יש שלושה סוגים נפוצים: מפגש על כדור הארץ, מפגש על כוכב הבית של החייזרים ומפגש "אמצע הדרך". לעיתים החייזרים מוצגים כאויבים, ולעיתים כמסתוריים.

תת־סוג הרפתקני ואפический, עם קרבות בחלל, מסעות והרפתקאות רחבות־היקף. דוגמאות מודרניות כוללות את מלחמת הכוכבים.

יצירות שמתארות קץ הציוויליזציה, למשל בעקבות מגפה, מלחמה גרעינית, פלישת חייזרים או כשל סביבתי.

תסכיתים רדיו שימשו להפיץ מד"ב. דוגמה מפורסמת היא השידור של אורסון ולס ב־1938 על "מלחמת העולמות". שידור זה עורר תגובות חזקות באותה תקופה.

סרטי מד"ב מדגישים טכנולוגיה ואפקטים מיוחדים. נושאים נפוצים הם מסעות בחלל, חייזרים, רובוטים, מסע בזמן והנדסה גנטית. בטלוויזיה יש מגוון רחב של גישות, מאוטופיות עתידיות ועד סיפורים אפוקליפטיים או מיסטיים. סדרות בולטות כוללות מסע בין כוכבים ודוקטור הו.

יש שירים ואלבומים שמבוססים על רעיונות מד"ב. מוזיקאים כמו ניל פירט וג'ו סטריאני שילבו רעיונות אלה ביצירה שלהם.

המד"ב בישראל החל להתפתח מן שנות ה־50. יונתן רטוש תרם לתרגום אסופות בספרות הזו. בשנות ה־70־90 תורגמו ופורסמו יותר קלאסיקות, ובהמשך התחילו להופיע יצירות מקוריות בעברית. מאז שנות ה־90 נוצרו אגודות, מגזינים ופעילות קהילתית שתרמו לפריחה של הז'אנר בארץ.

יש פרסים וסימונים שקובעים יצירות בולטות במד"ב, והם משפיעים על ההכרה בז'אנר.

מדע בדיוני (מד"ב) הוא סיפורים על מדע וטכנולוגיה בעתיד. אלה סיפורים על חלל, רובוטים וחייזרים.

יש רעיונות מד"ב כבר מהעת העתיקה. לוקיאנוס כתב על מסע לירח לפני הרבה שנים. מרי שלי כתבה את "פרנקנשטיין" ב־1818. ז'ול ורן וה.ג'. וולס כתבו סיפורי מסע והרפתקאות.

סיפורים שמתמקדים במכונות ובמדע. קוראים לזה גם "קשה" כשהמדע מדויק.

סיפורים שמתמקדים באנשים ובחברה. כאן בודקים איך שינוי טכנולוגי משפיע על החיים.

סיפורים של עולם עתידני קשה. יש מחשבים חזקים, שתלים ואנשי שוליים. זה בדרך כלל עולם אפל ולהוט בטכנולוגיה.

מפגשים בין בני אדם לחייזרים. חלקם נחמדים, חלקם מסוכנים, וחלקם מסתוריים.

הרפתקאות גדולות בחלל. הרבה קרבות ורומנטיקה.

סיפורים על סוף העולם בעקבות אסון. זה יכול להיות מגפה, מלחמה או פגיעה גדולה.

מד"ב הגיע גם לרדיו, לקולנוע ולסדרות טלוויזיה. דוגמאות ידועות הן "מלחמת העולמות" ו"מסע בין כוכבים".

בארץ התרגום והכתיבה של מד"ב התחילו באמצע המאה ה־20. מאז הקימו מגזינים ואגודות לתמיכה בז'אנר.