מה בוער

מה בוער, בהגשת רזי ברקאי, הייתה תוכנית אקטואליה (חדשות ופרשנויות על אירועים שוטפים) יומית בגלי צה"ל (תחנת רדיו צבאית) משנת 1995. בינואר 2022 הודיע ברקאי על פרישתו לאחר 27 שנות הגשה, וכחודש וחצי לאחר מכן שודרה התוכנית האחרונה בהגשת טלי ליפקין שחק.

התוכנית שימשה כמרכזית בתחנת הרדיו בשעות הבוקר. היא עסקה בפרשנות לאירועים חשובים ובראיונות עם אנשים מעורבים בהם. ברקאי קיבל את ההגשה ב־1995. בתחילת 2017 נוספו כמה מראיינים (מראיין = מי שמנהל ראיונות) לצד ברקאי, אך בהמשך ההגשה המשותפת בוטלה. מתחילת 2019 קוצרה התוכנית משעתיים לשעה אחת, 09:00, 10:00, ומשודרת בימים א׳, ד׳. בעונות מסוימות עורכת התוכנית בימים אלה הייתה נורית קנטי. באירועים מיוחדים הגיש ברקאי יחד עם רינו צרור. בימי חמישי השידור במתכונת זו הוחלף בתוכנית "מרציאנו-סגל" עם קרן מרציאנו ואודי סגל.

התוכנית זכורה בראיונות בולטים ובהובלת כיסוי של רגעים מרכזיים: הראיון האחרון של ראש הממשלה יצחק רבין, שבו אמר "אני לא פוחד"; הריאיון עם לאה רבין בבוקר שלמחרת מותו; ועוד רגעים תקשורתיים כמו שידור קול המתלוננת בפרשת הנשיא משה קצב. גם ריאיון עם ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק זכור, כשברק ניתק את השיחה לאחר שאלות קשות.

אות הפתיחה היה קטע מתוך השיר "Too Young To Die" של להקת ג'מיירוקוואי.

התוכנית זכתה בפרס מפקד גלי צה"ל לשנת 2009.

מה בוער הייתה תוכנית חדשות בבוקר בגלי צה"ל (רדיו צבאי). רזי ברקאי היה המנחה מאז 1995. בשנת 2022 הוא פרש. התוכנית האחרונה הוגשה על ידי טלי ליפקין שחק.

התוכנית דיברה על חדשות חשובות היום. היא כללה ראיונות עם אנשים מעורבים באירועים. ב־2019 היא קוצרה משעתיים לשעה אחת. השידור היה בימים א׳, ד׳ בין 09:00 ל־10:00.

בין הדברים שהיו בתוכנית היו ראיונות משמעותיים. לדוגמה: ראיון אחרון עם ראש הממשלה יצחק רבין, שבו אמר "אני לא פוחד"; ראיון עם לאה רבין בבוקר שאחרי מותו; ושידור קול של מתלוננת בתיק נגד נשיא לשעבר. היו גם ראיונות שבהם השיחה הסתיימה בפתאומיות.

הפתיח של התוכנית היה קטע משיר של להקת ג'מיירוקוואי.

התוכנית קיבלה פרס של גלי צה"ל בשנת 2009.