מהפכת סדום ועמורה היא סיפור מקראי בתנ"ך על חורבן ארבע ערים, בראשן סדום ועמורה. הסיפור מופיע בספר בראשית.
אברהם שוחח עם האל על כוונת ההשמדה. הוא התפלמס וביקש שישאיר את העיר אם יימצאו בה צדיקים. אברהם שאל האם ישאירו את העיר עבור 50 צדיקים, ואז הנמיך את המספר בהדרגה עד ל-10. האל הסכים שלא להשמיד אם יהיו עשרה צדיקים.
שני מלאכים (שְׁלִיחי אלוהים) הגיעו לסדום כדי להציל את לוט, אחיינו של אברהם, ואת משפחתו. לוט הזמין אותם לביתו והכיל אותם בסעודה.
תושבי העיר דרשו שהמלאכים ייצאו אליהם כדי לפגוע באורחים. לוט אף הציע את שתי בנותיו במקום המלאכים. המלאכים הסנוורו את התוקפים ועזרו ללוט ולמשפחתו להימלט. הם הזהירו לא להביט לאחור.
כאשר לוט ומשפחתו ברחו לצוער, השמים שיגרו "אש וגופרית" על סדום, עמורה, אדמה וצבויים, והערים נחרבו. אשת לוט הביטא לאחור והפכה לנציב מלח, כלומר נראתה כאבן מלח.
יש פירושים שונים לחטאם של אנשי סדום. הנביא יחזקאל מדגיש הזנחת החלשים וחוסר צדקה. בפרשנות היהודית מדברים גם על חוסר נדיבות והתעללות בזרים. בפרשנות נוצרית מציינים בעיקר את הפריצות המינית כחטא מרכזי.
המשא ומתן של אברהם משמש בסיס לרעיון של ל"ו צדיקים, מספר הצדיקים הנחוץ לקיומו של העולם. במסורות שונות מצטטת המספרים 30, 45 ו-10.
מדרש ופרשנים מסבירים שהשמיים ירו גשם שהפך לאש וגופרית. לפי מדרשים נבחר זמן מיוחד להשמדה כדי שלא יוכל לומר איש שבחלק מהם עבדו את השמש וחלק את הירח והיו ניצולים.
קיימת מקבילה קדומה במיתולוגיה היוונית של זוג נדיב ששרד מקול באש ובמבול, וזה מדגיש מוטיב של ענישה על קהילות שאינן נותנות אירוח.
מאמר מדעי משנת 2021 הציע כי זיכרון מהפיכת סדום עשוי להישאר מאירוע של התפוצצות אווירית של אסטרואיד באזור תל אל-חמאם, לפני כ-3,700 שנה (במסגרת טיעון לתאוריה). המחקר דיווח על עדויות לחום גבוה ופיצוץ.
לטענה זו הועלו ביקורות מקצועיות נרחבות. מבקרים טענו כי השימוש במודלים לא נכון, שהממצאים אינם בלעדיים לאירוע כזה, ושמצלמים ונתונים במאמר עוררו שאלות על אמינות. היו גם הערות על התאמת התיארוך למקרא.
הוצעו זיהויים אחרים לאתרים המקראיים, כמו אב א-דרע ונומיירה. יש הסבורים שאירוע טבעי אחר, כגון שחרור גז אחרי רעידת אדמה, יכול להסביר את התיאורים.
על פי הכרונולוגיה המסורתית של המקרא, החורבן אירע כאשר אברהם היה בן 99, ובתיארוך מסורתי זה נקבע סביב שנת 1712 לפני הספירה.
זהו סיפור מקראי על חורבן ארבע ערים, ביניהן סדום ועמורה.
אברהם דיבר עם אלוהים וביקש שלא להשמיד את הערים אם יש בהן אנשים טובים. הוא שאל אם יושארו ערים בעבור 50 צדיקים, ואז הוריד את המספר עד 10. אלוהים הסכים שלא להשמיד אם יהיו עשרה.
שני מלאכים, שליחים של אלוהים, באו להציל את לוט, אחיו של אברהם. לוט הכניס אותם לביתו ואכל עימם.
אנשי העיר רצו לפגוע באורחים. לוט ניסה להגן עליהם. המלאכים עיורו את התוקפים ועזרו ללוט ולמשפחתו לברוח. הם אמרו להם לא להביט לאחור.
אשתו של לוט הביטאה לאחור בדרכה והפכה לאבן מלח. לאחר מכן ירדה אש על הערים והן נהרסו.
יש אנשים שחושבים שהחטא של סדום היה חוסר עזרה לחלשים וחוסר נדיבות. אחרים אומרים שמדובר בהתנהגות רעה כלפי זרים.
חוקרים הציעו גם רעיונות ארכאולוגיים. בשנת 2021 הוצעה השערה על פיצוץ אווירי של אסטרואיד קרוב, אך חוקרים אחרים עינו טיעונים אלה.
לפי המסורת, האירוע קרה בתקופת אברהם, בערך בשנת 1712 לפני הספירה.
תגובות גולשים