מודיעין אותות

מודיעין אותות או סיגינט (SIGINT - הלחם בסיסים של Signals Intelligence) עוסק באיסוף מידע על ידי יירוט שידורים אלקטרוניים. זה כולל הן הקשבה לתקשורת בין-אנשים, קומינט (COMINT - Communications Intelligence), והן קליטת אותות שמופקים על-ידי מכונות, אלינט (ELINT - Electronic Intelligence). מודיעין אותות קשור לחלקים של לוחמה אלקטרונית ולעתים מסתמך על מומחי פיענוח צפנים כדי לפענח הודעות מוצפנות.

סיגינט לא מסתמך רק על קריאת התוכן. ניתוח תעבורת אותות הוא חקר דפוסים, תזמונים ומקומות שידור. גם כשלא ניתן לפענח תוכן, ניתוח כזה יכול לחשוף זהויות, מיקומים ותפקידי ציוד.

בעשיית הסיגינט יש יחידות גדולות ועובדים רבים. דוגמאות מוכרות הן הסוכנות לביטחון לאומי בארה"ב (NSA) ויחידה 8200 בצה"ל. ברוסיה איסוף הסיגינט נחלק בין סוכנויות שונות.

העבודה מתחילה בהגדרת מטרות איסוף ברורה. צריך לדעת אילו אותות נחוצים כדי להשקיע משאבים נכון.

מטרת האיסוף מתגבשת מתוך צורך מודיעיני. הדרג המחליט קובע מה צריך לאסוף ומה לא.

כדי להבטיח קליטה מלאה, משתמשים במספר מקלטים מתואמים. תנאי מזג אוויר, תדר ושידור משפיעים על היכולת לקלוט אותות.
שינוי תדרים בזמן שידור הוא אמצעי נגד נפוץ שמקשה על ההאזנה.

רגישות קליטה היא היכולת של המערכת לקלוט אות חלש. היא פרמטר קריטי לתפקוד.

כיסוי באזימוט מתאר את טווח הזוויות שהמערכת מקבלת. הוא יכול להיות מלא או חלקי.

כיסוי תדרים מגדיר אילו תדרים המערכת יכולה לשמוע בו-זמנית. יש הבדל בין כיסוי כללי לכיסוי מידי.

מערכות מודרניות כוללות רשת תקשורת בין אתרי ההאזנה. מערכות תיאום שולחות מידע שמכוון אנטנות ומקלטים.
מטוסי האזנה גדולים, כמו EP-3 או RC-135, מבצעים איכון ותכנון בעצמם. מטוסים קטנים יותר מונחים מהקרקע.

השלב הראשון הוא גילוי תדרים שבהם פועל המשדר. מוסד האיסוף משתמש במקלטים רגישים ובאנליזת ספקטרום.
לאחר גילוי התדרים יש לקבוע את מיקום המשדר.

קביעת כיוון ומיקום המשדר נעשית בשיטות שונות. מיקום נותן יתרון חשוב להבנת מקור השידור.

ניתוח תעבורה מזהה דפוסים, "טביעות אצבע" של משדרים ואף של מפעילים. לעיתים אין צורך בתוכן השידור כדי להבין אירוע.
למשל, שידור שמאפיין טנקים יכול להעיד על פעילות יחידת טנקים באזור.
טכניקות הטעייה שימשו כבר במלחמות ישנות.

בניית תמונה של סדר כוחות אלקטרוני דורשת זיהוי אותות, מיקום ומידת ניידותם. זה כולל גם קומינט וגם אלינט.

קומינט עוסק ביירוט תקשורת בין בני אדם. ניתוח מקנה מידע על זהות המשדר, מיקומו, זמן השידור ותדריו. גם מאפיינים טכניים כמו הצפנה חשובים.

האזנה לשידור קולי היא טכניקה בסיסית. גם אם התוכן מוצפן, ניתן להפיק מידע ממאפייני השיחה.
היסטורית, צבא ארצות הברית השתמש בדוברי שפות נדירות כדי להגן על הודעות.

בימי קוד מורס וטלגרף, יירוט הודעות כתובות היה מרכזי. במאה ה-21 השימוש בטלגרפיה פחת משמעותית בעולם המערבי.

מודיעין אותות נקרא גם סיגינט. זה אומר להקשיב לאותות אלקטרוניים כדי ללמוד על מה שקורה.

יש שני סוגים עיקריים: קומינט (COMINT) - הקשבה לשיחות של אנשים, ואלינט (ELINT) - הקשבה לאותות של מכונות.
המידע יכול להיות גם מהתדירות והזמן של השידורים, לא רק מהסיפור שנאמר.

בזמן מלחמה ובפעולות ביון משתמשים באנטנות, מקלטים ומטוסי האזנה מיוחדים.
ארגונים גדולים שעוסקים בזה הם ה-NSA בארה"ב ויחידה 8200 בישראל.

ראשית חייבים להחליט מה רוצים לשמוע. זה חוסך זמן ומשאבים.

צריכים להגדיר מטרה ברורה לפני האזנה.

כדי לשמוע טוב משתמשים בהרבה מקלטים שמדברים זה עם זה.

רגישות קליטה אומרת כמה אות חלש אפשר לשמוע.

כיסוי באזימוט הוא הזווית שהאנטנה רואה. הוא יכול להיות 360 מעלות.

כיסוי תדרים אומר אילו תדרים אפשר לשמוע בו-זמנית.

מערכת ההאזנה מנווטת בין נקודות ההקשבה. מטוסים גדולים יכולים לכוון את עצמם.

ראשית מוצאים את התדר המדויק. אחר כך מנסים לאתר את מקום השידור.

בודקים דפוסים בשידורים. דפוסים אלה יכולים להגיד אם יש טנקים או ציוד אחר באזור.

קומינט עוזר למצוא מי מדבר, מתי ואיפה. גם אם המסר מוצפן, גם זה שימושי.

האזנה לשיחה בקול נותנת רמזים חשובים. בעבר השתמשו בשפות נדירות כדי להגן על הודעות.