במהלך מלחמת העולם השנייה פעלו מערכי מודיעין אינטנסיביים: ריגול, פיצוח צפנים (פענוח הודעות מוצפנות), והאזנה.
מדינות נייטרליות כמו שווייץ, ספרד ופורטוגל הפכו למרכזים לפעילות חשאית.
בתחילת המלחמה היה מודיעין בעלות הברית קטן ובלתי מאורגן. עם הזמן הוא התחזק והגיע לעליונות על מודיעין מדינות הציר.
יתרון זה נבע מגישה לפליטים, מרשתות מחתרת במדינות הכבושות, ופיצוח הצפנים העיקריים של הציר.
ראש הממשלה וינסטון צ'רצ'יל הוביל את מערך המודיעין. ועדת מודיעין משותפת תיאמה בין הגופים.
מרכז המודיעין לאותות שוכן בבלצ'לי פארק, והמענה החזותי של חיל האוויר פעל במדמנהם.
קבוצות בריטיות ושיתופי פעולה פולניים סייעו לשבירת האניגמה, מכונת ההצפנה המרכזית של הגרמנים.
בריטים גם שברו את צופן PURPLE של משרד החוץ היפני. ב-1943 הושלם מחשב קולוסוס, ששיפר פענוח תשדורות לורנץ.
תשדירי הצופן שפיצחו סייעו בהטעיה ובהצלחת הפלישה לנורמנדי.
בארצות הברית פעלו גופים צבאיים ואזרחיים, ובמהלך המלחמה הוקם המשרד לשירותים אסטרטגיים.
הצי הפעיל בסיסי מודיעין באוקיינוס השקט, והמודיעין האמריקאי הצליח לפצח חלק מהצפנים היפניים.
פענוח זה תרם להצלחה בקרב מידווי. לפני מתקפת פרל הארבור זוהה הסיכון, אך מחדלים ומדיניות מנעו היערכות טובה.
ארצות הברית, בריטניה ואוסטרליה הפעילו יחידות רדיו משותפות לאיסוף אותות באוקיינוס השקט.
לפני הכיבוש פעלה סוכנות מודיעין צבאית צרפתית. לאחר נפילת צרפת הוקמה לשכה מרכזית למודיעין במסגרת כוחות צרפת החופשית.
תחנה משותפת צרפתית-פולנית פעלה ליד פריז ופיענחה מידע אניגמה עד יוני 1940.
לסובייטים היו ארגוני מודיעין רבים. הם הפעלו רשתות ריגול, בהן "התזמורת האדומה".
סוכנים כמו ריכרד זורגה סיפקו מידע חשוב. הגעת אזהרות רבות על הפלישה הגרמנית לא הובילה להכנה מספקת.
גורמים במודיעין התייחסו לחלק מהמידע בסקפטיות או כספקי אמינות.
בגרמניה פעלו גופי מודיעין רבים: האבווהר (מודיעין צבאי), הגסטאפו וארגוני SS.
התחרות ביניהם פגמה בזרימת המידע. B-Dienst שבירת צפנים של הצי פיענח חלק מתשדורות הבריטים.
למרות הצלחות מוקדמות, מודיעין גרמני סבל משגיאות פוליטיות וטעויות הערכה.
המודיעין היפני פעל תחת הקמפייטאי, המשטרה הצבאית. הם אספו מידע למתקפה על פרל הארבור.
היפנים זיהו גם כוחות בריטיים כמו "כוח Z". בקרב מידווי הם קיבלו מידע לקוי וסבלו תוצאות כבדות.
הבריטים גייסו סוכנים ממגוון רקעים, כולל מהגרים וצאצאים של גולים.
הגרמנים פעלו ברשתות בחו"ל, ורשתות אלה נתגלו לעתים על ידי שירותים כמו ה-FBI.
פרשות ריגול בולטות כללו העברת מסמכים מסווגים מטורקיה לגרמנים.
שימוש נרחב נעשה במכונות הצפנה: האניגמה הגרמנית, לורנץ, ומערכות יפניות כמו PURPLE ו-JN-25.
הפולנים פיתחו את הבומבה כדי לפרוץ את האניגמה לפני המלחמה.
הבריטים והאמריקאים השתמשו במכונות כמו Typex, SIGABA ו-CCM לתקשורת מאובטחת.
דוגמאות טכניות נוספות כללו מיקרו-נקודות, הצפנת שירים ושידורי BBC כסימנים לסוכנים.
תחום הלוחמה האלקטרונית גדל במהירות. מודיעין אלקטרוני (אלינט) כולל האזנה ושיבוש שידורים.
מכשיר HF/DF איתר צוללות גרמניות על ידי איתור שידורי רדיו. מכ"ם (רדאר) שיפר הגנה אווירית.
שיטות שיבוש ניווט גרמניות הובילו להפלת דיוק הפצצות.
השתמשו בשמות קוד להסתיר יעדים, מבצעים ואנשים. בבריטניה נוהלו שמות הקוד ברשימות רשמיות.
גם הגרמנים השתמשו בשמות קוד, לפעמים ברמיזה לתוכן הפעולה.
בסך הכל, המודיעין שינה את מהלך המלחמה. שיפור בפיצוח צפנים, באיסוף אותות ובשימוש ברשתות סוכנים תרם להצלחה של בעלות הברית.
במלחמה הייתה הרבה פעילות סודית: ריגול, האזנה ושבירת צפנים.
מדינות נייטרליות כמו שווייץ ופורטוגל הפכו למקומות חשובים בשביל המודיעין.
בהתחלה המודיעין של בעלות הברית היה קטן ומבולגן. בהמשך הוא התחזק.
רשתות מחתרת ושלל הפצחיות עזרו להם להשיג מידע חשוב.
בבלצ'לי פארק פרצו את האניגמה. אניגמה היא מכונת הצפנה שמסתירה הודעות.
הבריטים גם בנו את קולוסוס, מחשב שפיענח תשדורות מוצפנות.
המידע הזה עזר להטעות את הגרמנים לפני הפלישה לנורמנדי.
האמריקאים פענחו צופני יפן. זה עזר להם לנצח בקרב מידווי.
לפני פרל הארבור זיהו סכנה, אך לא נערכו טוב מספיק.
לסובייטים הגיעו הרבה אזהרות על פלישת גרמניה. הם לא האמינו לחלק מהמידע.
בגרמניה פעלו גופי מודיעין שונים, ואחרים גילו תחרויות ביניהם.
היפנים אספו מידע לפרל הארבור, אך במקרים גם קיבלו מידע לקוי.
היו מערכות הצפנה רבות. הפולנים עזרו לשבור את האניגמה לפני המלחמה.
השתמשו גם במכשירי רדאר ואמצעים אלקטרוניים כדי לאתר צוללות ומטוסים.
השתמשו בשמות קוד כדי להסתיר תוכניות. השמות כיסו מבצעים, מקומות ואנשים.
המודיעין והשבירת הצפנים שינו הרבה בקרבות ועזרו לנצח במקומות חשובים.
תגובות גולשים