מודרניות

מודרניות (חֲדִישׁוּת) במובן היומי משמעותה העכשווי וההווה.

במדעי החברה והרוח המושג מתאר דפוסים חברתיים ותרבותיים שצמחו סביב המהפכה התעשייתית. החוויה המודרנית כוללת רציונליות; תיעוש (מעבר לכלכלה חקלאית לכלכלה תעשייתית); בירוקרטיזציה (הקמת מערכות מנהליות וחוקים); התמחות בעבודה; חילון (ירידה בתפקיד הדת בחיי היומיום); ועיור (מעבר של אוכלוסיות לאזורים עירוניים).

מודרניות נבדלת מהמושג 'העת החדשה'. העת החדשה מתייחסת לתקופה היסטורית שמתחילה בסוף המאה ה-15, בעוד שמודרניות נתפסת בעיקר כתהליך חברתי וכלכלי שמתחיל בשלהי המאה ה-18. כמו כן, 'העת החדשה' מדגישה אירועים מדיניים וצבאיים, ואילו מודרניות מתמקדת בשינויים חברתיים, כלכליים ותרבותיים. מודרניזם שונה מזה, כי הוא מתייחס לסגנונות אמנותיים וספרותיים שהתפתחו לפני מלחמת העולם הראשונה.

בין השינויים הבולטים: רציונליזציה של החיים, תיעוש, בירוקרטיזציה, התמחות מקצועית, חילון ועיור.

בסוף המאה ה-20 חוקרים מסוימים טענו שיש מעבר לפוסטמודרניזם. אחרים טוענים שאנו עדיין במודרניות, ומשתמשים במונחים כמו "מודרניות מאוחרת" או "מודרניות שנייה". חלק מהחוקרים מצביעים שצורת המודרניות שונה ממקום למקום. גישת ה"רב מודרניות" אומרת שגם אם יש מרכיבים משותפים, המיזוג ביניהם משתנה בין חברות ובין תקופות.

מודרניות (חֲדִישׁוּת) קשורה להווה ולעולם של היום.

במדעי החברה אומרים שהיא קשורה למהפכה התעשייתית. תיעוש = יותר מפעלים ומכונות. בירוקרטיזציה = חוקים ומוסדות מסודרים. התמחות = אנשים עושים עבודות מיוחדות. חילון = פחות השפעה של דת. עיור = אנשים עוברים לגור בערים.

בין השינויים העיקריים: תיעוש, עיור וחילון.

בסוף המאה ה-20 חלק מהחוקרים דיברו על פוסטמודרניזם. אחרים אמרו שהמודרניות נמשכת. רעיון ה"רב מודרניות" אומר שהמודרניות נראית אחרת בכל מדינה.