מוזיאון אסירי המחתרות הוא אתר הנצחה לשורות המחתרות העבריות בתקופת המנדט הבריטי. מנדט הבריטי פירושו: תקופה שבה בריטניה שלטה בארץ. המוזיאון שוכן בבניין בית הסוהר המרכזי במגרש הרוסים, מבנה בריטי-עות'מאני ישן.
המבנה נבנה במאה ה-19 כחלק ממתחם מגרש הרוסים, שהיה מיועד לצליינים רוסים. חלק המבנים שימשו כאכסנייה לנשים. המבנה בנוי סביב חצרות פנימיות, עם קירות עבים ששמרו על קור בחדרים. היו בו מטבחים גדולים ואולמות שינה עשירים במיטות עץ פשוטות.
לאחר מלחמת העולם הראשונה וכיבוש הארץ על ידי הבריטים, הוסבו חלקי המתחם למבני שלטון. אכסניית הנשים הפכה לבית הסוהר המרכזי. בשנות העשרים הוקמו רחובות חדשים בעיר, והמגרש נכנס לפיתוח העירוני.
בתקופת המנדט נכלאו במקום מאות אסירים. לקראת סוף התקופה גדל מספר האסירים משמעותית.
במאי 1948 פונו האסירים והבניין נכבש במבצע קלשון. לאחר מכן שימש למטרות אזרחיות שונות. בשנת 1965 נחנך במקום אתר הנצחה שנקרא "היכל הגבורה" לזכר לוחמי אצ"ל ולח"י. אצ"ל פירושו ארגון צבאי לאומי; לח"י פירושו לוחמי חירות ישראל.
בשנות ה-80 נאבק ההיכל נגד תוכנית להרוס את המבנה. בשנת 1991 עבר המקום למשרד הביטחון, ששיפץ והשיבו לחיים כמוזיאון. המבנה מוגן לשימור.
יולי 2022: הממשלה אישרה תוכנית שיפוץ למוזיאון.
המוזיאון משחזר חדרי אסירים, בתי מלאכה וחדרי שירות כמו מטבח ומרפאה. יש גם אולמות תצוגה שמספרים על המאבק נגד השלטון הבריטי ועל החיים בכלא.
בתאי "האסירים הרגילים" הוצגו תנאי מחייה קשים: ישנו על מחצלות ולא על מיטות. היה דלי לצרכים שנשאר בחדר בלילה. בחדרים המיוחסים היו מיטות, ארגזים ומדפים, והאסירים לבשו בגדים רגילים.
ממחדר 23 בחלק הצפוני ברח 12 אסירים של אצ"ל ולח"י בפברואר 1948 דרך מנהרה שקושר למערכת הביוב. בחלק מהתאים שמורות חריטות שעל הרצפה והחלונות, עם שמות וסמלים כמו מגן דוד.
האסירים עבדו במלאכה כדי להעביר את הזמן ולספק מצרכי כלא. היו מאפייה, מתפרה, מטבח, בית דפוס, סנדלריה ונגריה. עבודות אלה העניקו להם מקצוע לחיים לאחר השחרור.
אחד האולמות מציג את המאבק המזוין של המחתרות בגירוש הבריטים ובהקמת מדינה. יש בו כרזות, חפצים וכלים מהתקופה. תצוגות אחרות מציגות עבודות יד יפהפיות שנוצרו בכלא.
בחלק מהחדרים מתקיימות תערוכות מתחלפות של אמנות ותמונות היסטוריות.
בית הכנסת של האסירים שוחזר. הוא שימש לתפילות בשבתות ובחגים, ונוהל על ידי הרב אריה לוין, שנודע כרבם של האסירים. לצד בית הכנסת פעל מטבח יהודי שסיפק אוכל כשר.
בחצרות ששימשו בתחילה את הצלייניות נערכו הליכות יומיות לאסירים. בחצר הדרומית צויר מחראב שסימן מקום תפילה מוסלמי. באגף הדרומי היו תאי צינוק, שנועדו להעניש אסירים שעברו על חוקי הכלא.
סיפור אישי: במרץ 1946 גילה האסיר גדעון (ג'וני) פלאי לידיעה על מות חברתו ברכה פולד בעת שעבד במטבח. שנים לאחר מכן ג'וני נהרג במלחמת העצמאות.
במוזיאון יש חדרים המנציחים קבוצות ואישים: חדר עולי הגרדום בדור התקומה, שבו תמונות של 13 יהודים שהוצאו להורג בתלייה בידי הבריטים; וכן תמונות של יהודים וניל"י שנותרו מהתקופות הקודמות.
בחדר הגרדום זוכרים את משה ברזני ומאיר פיינשטיין, לוחמי מחתרת שאבדו בכלא. כשמעמדם היה קשה, הם ניסו להביא לעצמם מוות במקום עונש מוות; הם מתו לפני הטקס, והאירוע השפיע מאוד.
בחדרי ההנצחה הצפוניים מוצגות גם סיפורים על העצירות והעצירות היהודיות, נשים לוחמות שנכלאו וניסו לברוח. בין הידועות: גאולה כהן ושרה לבני.
תמונות במוזיאון כוללות: המתפרה, המרפאה, חדר מנהל הכלא וסמל משטרת המנדט.
המוזיאון נמצא בבניין שהיה פעם בית סוהר ישן במגרש הרוסים. כיום הוא זיכרון ללוחמים שהיו במחתרות בתקופת השלטון הבריטי. "מחתרות" פירושו קבוצות של אנשים שפעלו בסתר.
לפני הרבה שנים הבניין שימש אכסניה לצלייניות רוסיות. היו בו חצרות פנימיות, מטבחים ואולמות שינה.
כאשר בריטניה שלטה בארץ, הפכו חלקי המתחם למבני שלטון. האכסניה של הנשים הפכה לבית סוהר.
בשנת 1948 כבש כוח יהודי את המקום. בשנות ה-60 נפתח אתר הנצחה בשם "היכל הגבורה". בשנות ה-90 שופץ הבניין והפך למוזיאון.
המוזיאון משחזר תאים ובתים לעבודות. יש מטבח, מרפאה וחדר מנהל. תראו גם כלים, תמונות ועבודות שעשו האסירים.
בתאים הפשוטים האסירים ישנו על מחצלות. בחלק חדרים היו מיטות ומדפים. בחדר 23 חפרו אסירים מנהרה ובורחו ב-1948.
האוספים מציגים את עבודות האסירים: אפייה, תפירה, הדפסה ונגרות. הם למדו מקצועות שעמדו להם לאחר השחרור.
יש בית כנסת קטן ששוחזר. הרב אריה לוין ניהל את התפילות. הייתה גם מטבח יהודי שמוכן אוכל כשר.
יש חדרים לזכר לוחמים רבים. בחדר הגרדום מזכירים שני לוחמים, משה ברזני ומאיר פיינשטיין, שמתו לפני שהיו אמורים להיתלה.
מוצגות תמונות של המתפרה, המרפאה וחדר מנהל הכלא.
תגובות גולשים