מוזיקה אלקטרונית היא מוזיקה שמנגנים בה באמצעות כלים אלקטרוניים.
כלים דומיננטיים הם סינתיסייזר (מכשיר שמייצר צלילים אלקטרוניים), מחשב, מכונת תופים (drum machine), סמפלר (מכשיר שניגן קטעים מוקלטים) ולופר (מכשיר שמחזר קטעים שוב ושוב).
יש עשרות תתי־סוגים, ביניהם האוס, טכנו, דאבסטפ, טראנס, אמביינט וסינת'-פופ. כל תת־סגנון שונה בקצב, בטקסטורות ובשימוש בקולות.
הניסיונות הראשונים להרחיב את הספקטרום הצלילי החלו בתחילת המאה ה־20. הומצאו כלים חשמליים כמו התרמין (כלי שמייצר צליל כשמקרבים ידיים) ומתנדים שונים.
בשנות ה־40 בצרפת נולדה מוזיק קונקרט (Musique Concrète). פייר שפר (Pierre Schaeffer) עבד עם רשמקול, חיבר קטעים מוקלטים ויצר מוזיקה חדשה.
בגרמניה פעל קרלהיינץ שטוקהאוזן בתחום. בארצות־הברית הוקם מרכז מוזיקה אלקטרונית בניו יורק, ופיתוחים טכנולוגיים המשיכו להתקדם.
הסינתסייזר אפשר ביצועים חדשים. נגנים כמו ונדי קרלוס ואיסאו טומיטה ביצעו יצירות קלאסיות בכלים אלקטרוניים.
להקות פופ ורוק שילבו אלקטרוניקה, למשל הביטלס והביץ' בויז. בגרמניה התפתח הקראוטרוק עם להקות כמו Tangerine Dream ו־Can.
קרפטוורק הוציאו ב־1974 את האלבום Autobahn והשפיעו על הפופ האלקטרוני. Yellow Magic Orchestra הובילה כיוון חדש בסוף שנות ה־70.
מוזיקה אלקטרונית שימשה גם בפסקולים, למשל בתכניות טלוויזיה וסרטים כמו Doctor Who ו־Blade Runner.
בשנות ה־70 וה־80 הכלים האלקטרוניים זולים ונגישים יותר. נולדו סגנונות כמו סינת'-פופ ואלקטרופופ.
להקות ואמנים רבים אימצו כלים דיגיטליים, למשל דפש מוד ובריאן אינו. אלבום Kid A של רדיוהד הראה כיצד רוק יכול להתמזג עם אלקטרוניקה.
טכנו נולד בדטרויט, והאוס בשיקגו. הבריטי יצר תנועות כמו אסיד האוס. בתעשייה התפתחה גם תרבות הדי־ג'יים, שבה הדי־ג'יי נחשב לאמן יוצר.
מאז 1995 מתקיים מדי שנה פסטיבל ADE שמוקדש למוזיקה אלקטרונית.
המעבדה הישראלית הראשונה הוקמה ב־1961 על ידי יוסף טל. נוספו כלים כמו סינתיסייזר Moog, ופיתחו שיטות תיווי ותיעוד כמערכת "Talmark".
סטודיואים ומרכזים נוספים הוקמו באקדמיות בישראל. באמצע שנות ה־90 קמו הרכבים כמו אינפקטד מאשרום (Infected Mushroom).
המוזיקה האלקטרונית השפיעה על סצנות רוק ופופ בישראל. כיום יש סצנות טראנס חזקות, פסטיבלים ומסיבות כמו דוף, מוקשה וגרובעטק.
מוזיקה אלקטרונית נוצרת עם כלים חשמליים ולא רק עם גיטרה או פסנתר.
סינתיסייזר הוא מכשיר שמייצר צלילים מיוחדים. סמפלר שומר ומנגן קטעי קול מוקלטים.
הכל התחיל בתחילת המאה ה־20. המציאו כלים חדשים כמו התרמין. התרמין מזכיר אוויר שמייצר צליל כשמוחזקים לידו ידיים.
בשנות ה־40 בצרפת אנשים החלו לחבר קטעים מוקלטים בעזרת רשמקול. זה נקרא מוזיק קונקרט.
בשנות ה־70 ו־80 סינתיסייזרים הפכו לנגישים. להקות כמו Kraftwerk שינו איך אנשים שומעים מוזיקה.
ב־1961 יוסף טל הקים מעבדה למוזיקה אלקטרונית. הוא השתמש בסינתיסייזר ובמחשבים.
מאוחר יותר קמו להקות כמו אינפקטד מאשרום. בישראל גם יש מסיבות טראנס ופסטיבלים.
תגובות גולשים