מוזיקת רוק

מוזיקת רוק החלה להתפתח בתחילת שנות ה-50 מתוך הרוק אנד רול. היא נשענת על סולמות הבלוז, ובפרט על סולמות פנטטוניים. פנטטוני פירושו סולם עם חמישה צלילים בלבד.

הרוק נולד משילוב של מוזיקת קאנטרי אמריקאית ושל הבלוז האפרו-אמריקאי. עם הזמן הסגנון התפצל לאינספור ענפים והשפיע גם מהמוזיקה הקלאסית, הפופ וההיפ-הופ. צליל הרוק מאופיין לעיתים על ידי ה"שילוש המקודש", גיטרה בס, תופים וגיטרה חשמלית, אבל להקות הוסיפו גם כלי מיתר וסינתיסייזרים (כלי אלקטרוני שמייצר צלילים).

בתקופות שונות נוצרו רוק שקט ורועש, מהיר ואיטי, שמח ועצוב. אפשר לומר שרוק הוא לא סגנון אחד, אלא משפחה גדולה של סגנונות.

"תור הזהב" של הרוק נחשב משנות ה-60 עד 1980. בתקופה זו עלו אמנים ולהקות כמו אלביס פרסלי, הביטלס, הרולינג סטונז, לד זפלין, פינק פלויד וג'ימי הנדריקס.

גם בחברה הרוק הוביל לזרמים חברתיים בקרב בני נוער: היפים (ילדי הפרחים), פאנקיסטים ומטאליסטים. נערכו פסטיבלי רוק המוניים, והופעות רבות הפכו לאירועים תרבותיים. לאורך השנים חלק מהמוזיקאים השתמשו בסמים, לעיתים על חשבון הבריאות והחיים.

שורשי הרוק נמצאים בדלתא של המיסיסיפי, במוזיקת הדלתא בלוז. זמרים כמו רוברט ג'ונסון השפיעו רבות על הרוק, גם בתכנים וגם באגדות שסביבם. כשהמוזיקאים היגרו צפונה לשיקגו, הופיעו הבלוז במועדונים עירוניים ושימשו בסיס לשיקגו בלוז.

המעבר לגיטרות חשמליות ותופים חזקים יצר צליל חדש, והוביל ללידתו של הרוק'נרול, גרסה מהירה ושמחה של הבלוז.

באמצע שנות ה-60 התפתח הרוק לזרמים חדשים: רוק קלאסי, רוק פסיכדלי ופולק רוק. להקות כמו הביטלס והרולינג סטונז הפכו לסמלי המשבר והחדשנות של העשור.

בשנות ה-70 הרוק התרחב מאוד. נולדו גלאם רוק, רוק כבד (מטאל) ורוק מתקדם. גלאם רוק שם דגש על הופעה זוהרת ומחוצה להופעה מוזיקלית. הרוק הכבד התאפיין בגיטרות מצופפות ועוצמתיות; להקות כמו לד זפלין, דיפ פרפל ובלאק סבאת' נחשבות למייסדות.

הרוק המתקדם ראה ברוק אמנות מורכבת. השירים היו ארוכים ומלאי רעיונות מוסיקליים. הז'אנר איבד פופולריות בסוף שנות ה-70, אך המשיך להתקיים בקהילות נדירות.

הפאנק פרץ כסירוב להעמקה המוזיקלית. הוא היה קצר, מהיר ופשוט. להקות מופת כמו הסקס פיסטולס והקלאש היו מובילות הזרם.

שנות ה-80 התאפיינו בשימוש נרחב בסינתיסייזרים ובמראה ראוותני. יצאו להקות השיער (glam/hair metal) וזרמי ת'רש מטאל מהירים וטכניים. להקות כמו מטאליקה כבשו במה.

בשנות ה-90 עלה הגראנג' עם להקות כמו נירוונה ופרל ג'אם. זה היה רוק פחות ראוותני ופשוט יותר מבחינה מוזיקלית. התקיימו גם התעוררות של פאנק אמריקאי ורוק אלטרנטיבי. באמצע שנות ה-90 הופיעו תתי-זרמים כגון נו-מטאל, ששילב אלמנטים של היפ-הופ.

בהתחלה הרוק בישראל נחשב לתרבות חיצונית. בצלאל יונגרייז הקליט ב-1962 שיר רוק בעברית. סגנון להקות הקצב צמח במועדוני לילה. כוורת הייתה הלהקה הישראלית הראשונה שהצליחה לשיר רוק בעברית ולהשפיע על הקהל.

בשנות ה-70 וה-80 צמח רוק מתקדם מקומי, ובשנות ה-90 פרצו אמני רוק אלטרנטיבי כמו רמי פורטיס, ברי סחרוף ואביב גפן. בשנים מאוחרות יותר פיתחו להקות מקומיות זרמים כמו אוריינטל מטאל, דוגמת סיילם.

רוק התחיל בשנות ה-50 מהרוק אנד רול. הוא צמח מהבלוז ומהקאנטרי.

הרוק משתמש הרבה בגיטרה חשמלית, גיטרה בס ותופים. שלושה כלים אלה יוצרים צליל חזק.

פנטטוני הוא סולם עם חמישה צלילים. הוא נפוץ ברוק ובלוז.

יש הרבה סוגי רוק. יש רוק שקט ויש רוק רועש. יש גם רוק שמח ועצוב.

אמנים מפורסמים הם אלביס פרסלי, הביטלס ולפעמים גם נירוונה.

הרוק נולד מבלוז שנולד בדרום ארצות הברית. מוזיקאים שחורים שרו שירים בשדות והביאו סגנונות מאפריקה.

כשהחברים עברו לעיר שיקגו, הם התחילו לנגן בגיטרות חשמליות. זה יצר צליל חזק חדש.

בשנות ה-60 הרוק השתנה והפך לפופולרי. נולדו להקות גדולות ופסטיבלים כמו וודסטוק.

הופיעו סגנונות כמו רוק כבד (מטאל) וגלאם רוק. חלק מהלהקות שברו גיטרות בהופעה.

בשנות ה-90 צמח סגנון הגראנג' עם להקות כמו נירוונה. גם הופיעו סוגים חדשים כמו נו-מטאל.

בראשית הדרך הרוק בישראל לא היה פופולרי. כוורת הייתה הלהקה הראשונה שהצליחה לשיר רוק בעברית.

חלק מהמוזיקאים לקחו סמים. זה פגע בהם לפעמים, ולכן זה נושא רציני.