מוחמד החמישי, מלך מרוקו

מוחמד החמישי (10.8.1909, 26.2.1961) כיהן כסולטאן של מרוקו תחת שלטון צרפתי בשנים 1927, 1953, והיה המלך של מרוקו העצמאית מ-1955 עד 1961. נחשב לאבי האומה המרוקאית ומשחררה מהקולוניאליזם הצרפתי.

הוא בן יוסף, סולטאן מרוקו, והמלך העשרים בשושלת העלאווית. סולטאן, תואר של שליט מסורתי. בתקופת החסות הצרפתית הוא נמנה עם תובעי העצמאות. השלטון הצרפתי הגלה אותו עם משפחתו למדגסקר והעמיד במקומו את מוחמד אבן ערפאת. הגלייה עוררה זעם ציבורי, הפגנות ועימותים עם כוחות צרפתיים.
ב-1 באוקטובר 1955, לאחר התפטרותו של אבן ערפאת, אישרה צרפת את חזרתו של מוחמד החמישי עם בנו מולאי חסן וביטלה את משטר החסות שלה. גם ספרד ויתרה על משטר החסות בחלקיה. מרוקו קיבלה עצמאות, התקבלה לאו"ם ב-3 במרץ 1956 והצטרפה לליגה הערבית. לאחר העצמאות שינה מוחמד החמישי את תוארו מסולטאן למלך. למרות מאבקו, שמר על יחסים קרובים עם צרפת.

יש מחלוקת לגבי מעורבותו בעת השואה. לאחר תבוסת צרפת הופיע משטר וישי ביולי 1940, והיה חשש בקרב יהודי מרוקו. בפגישה עם מנהיגים יהודים הכריז המלך שהוא מחויב לבטחונם. יחד עם זאת, החקיקה האנטי-יהודית שהוטלה בצרפת ב-1940, 1941 נאכפה גם במרוקו, באמצעות צווים מלכותיים שנשאו את חותמו.
תוכנית וישי הייתה לאכוף צעדים נוספים, אך מבצע לפיד ושחרור צפון-מערב אפריקה על ידי בעלות הברית מנעו המשך החמרה. ב-1948 היו פרעות בערים אוג'דה וג'ראדה, זמן קצר אחרי נאום אנטי-ציוני של המלך, וזה פגע בתדמיתו בקרב יהודים.
לאחר העצמאות קרא המלך למנהיגים היהודים והבטיח שיקבלו את אותן זכויות כמו המוסלמים. הוא חזר על חופש דת מלא. מספר יהודים קיבלו תפקידים ממשלתיים, ושר הדואר היה יהודי. הוא ידע על גלי עלייה לישראל, אבל אמר שמרוקו זקוקה ליהודיה ון שיש לה לשמור עליהם וללוותם בכבוד. הנהגת הקהילה פנתה ליד ושם כדי לרשום את שמו כחסיד אומות העולם. יד ושם קבעה שהוא לא עומד בקריטריונים, כי לא הייתה בקשה רשמית מנאצים להסגיר יהודים.

מוחמד החמישי (1909, 1961) היה מנהיג חשוב במרוקו. הוא היה סולטאן (כמו מלך לפני עצמאות) תחת שליטה צרפתית. אחר כך חזר והפך למלך אחרי שהמדינה קיבלה עצמאות.

הוא היה בנו של הסולטאן יוסף ושייך לשושלת עלאווית ישנה. השלטון הצרפתי הגלה אותו למדגסקר. אנשים במרוקו כעסו מאוד והפגינו. ב-1 באוקטובר 1955 הוא חזר. מרוקו קיבלה עצמאות והצטרפה לאו"ם ב-1956. אחרי זה הוא שינה את התואר ל"מלך". העיר מוחמדיה נקראה על שמו.

בעת מלחמת העולם השנייה היה חשש ליהודים במרוקו. משטר וישי בצרפת קבע חוקים אנטי-יהודיים. חוקים אלה נאכפו גם במרוקו בצווים שנישאו על ידי המלך. ב-1948 היו פרעות בערים אוג'דה וג'ראדה אחרי נאום שנאמר נגד הציונות.
לאחר העצמאות הבטיח המלך שיהודים יקבלו את אותן הזכויות כמו המוסלמים. כמה יהודים קיבלו משרות חשובות בממשלה, ושר הדואר היה יהודי. כמה מנהיגים ביקשו שיוכר כ"חסיד אומות העולם", אבל יד ושם קבע שהוא לא עומד בקריטריונים הנדרשים.