יריחו

יריחו (בערבית: אַריחא) היא עיר בבקעת יריחו, כ-10 ק"מ מצפון לים המלח. גובהה כ-250 מטר מתחת לפני הים, מה שהופך אותה לעיר המיושבת הנמוכה ביותר בעולם. יריחו קיימת כאשרויות יישוב מאז העת העתיקה ונמצאו בה שרידים שמצביעים על יישוב כבר סביב 9500 לפנה"ס, כלומר לפני כ-11,500 שנה.

השם יריחו נקשר בפולחן אל הירח לפי מסורות ישנות. פירושים אחרים מציעים קשר לשורש ריח (בעקבות עצי בשמים) או לשמו של שבט עתיק בשם יריחום.

היישוב המוקדם בתל יריחו בולט במיוחד. ראשוני המתיישבים היו ציידים-לקטים של התרבות הנאטופית (שם לתקופה ציידים-לקטים קדומה), ואחר כך התקיימה במקום קהילה נאוליתית, התקופה החדשה באבן שבה התחילו לעבד אדמה ולבנות בתים. במרחב זה נמצאה חומה, מגדל עגול גדול בנוי אבן, וחפיר (תעלה). המגדל העגול, שקוטרו כ-8.5 מ' וגובהו המשוער הגיע לשיעורים גבוהים, אולי שימש לפולחן ולא לצרכי שמירה בלבד. בתחילה הייתה חומה וגדרות, אך בשכבות מאוחרות יותר הן נעלמות. המעיינות הסמוכים, ובעיקר מעיין אלישע (עין א-סולטאן), אפשרו חקלאות וקיום קהילות לאורך דורות.

בתקופות מאוחרות יותר יריחו המשיכה להתפתח. בברונזה הקדומה הייתה חשובה כלכלית וצבאית בגלל מעברות הירדן. בתקופות הפרסית וההלניסטית נמצאו מעט שרידים. בהלניסטית המוקדמת נכללה כסמכות אלכסנדר מוקדון ובהמשך נתונה לשליטים סלאוקיים.

בתקופה החשמונאית ולימי בית שני נעשו באתר ארמונות חורף, אמות מים וגנים חקלאיים שניצלו את המעיינות. הורדוס בנה ביריחו אמות מים, היפודרום ואחוזות, והפך אותה לארמון חורף של האריסטוקרטיה. תיאורי יוזופוס והחפירות מראים ששפע המים והקרקעות הפכו את יריחו לנאת מדבר חקלאית.

לאחר 1948 נכבשה יריחו בידי ירדן. במלחמת ששת הימים ב-1967 נכבשה העיר בידי ישראל. בשנת 1994 הועברה לרשות הפלסטינית במסגרת הסכם "עזה ויריחו תחילה". בשנות ה־90 הוקמו בעיר אתרים תיירותיים כמו קזינו אואסיס. עד תחילת האינתיפאדה השנייה (2000) העיר הייתה יחסית שקטה; אחר כך היו בה אירועים אלימים מוגבלים ופגיעה במוסדות יהודיים מקומיים. ב-14 במרץ 2006 כוחות ישראליים פשטו על בית הסוהר בעיר במבצע למבצע הבאת ביכורים.

לפי מפקד של הרשות הפלסטינית ב-2007 חיו בעיר כ-17,515 תושבים, ובנפה כ-23,000. יש בה מיעוט נוצרים ושכונות פאר שבהן אף היה בעבר משכנם של בכירים פוליטיים.

התל המרכזי, תל א-סולטאן, שטחו כ־40 דונם וגובהו כ-21 מטר. חפירות ארכאולוגיות חשפו שכבות נאוליתיות קדומות, מגדל עגול גדול, גולגולות מצופות בטין (כנראה פולחן אבות), וכלים שונים. קיימות שכבות עירוניות מהאלף הרביעי לפנה"ס שהצביעו על תחילת עירוניות וקבורה במערות.

מעיין אלישע (עין א-סולטאן) הוא מקור המים העיקרי של יריחו. המים אמינים לאורך כל השנה ונפח הזרימה השנתי מוערך במיליוני מטרים מעוקבים. המסורת היהודית מזהה את המעיין עם מעשה אלישע הנביא.

כ-5 ק"מ צפונית ליריחו נותרו שרידי ארמונות אומייתיים מפוארים שנבנו במאה ה־8 לספירה. בין השאר נותרו פסיפסים ועבודות סטוקו מרשימות. האתר הושמד חלקית ברעידת אדמה ומנוהל כיום בידי הרשויות המקומיות.

נמצאו בתי כנסת מן התקופה הביזנטית, בהם בית הכנסת "שלום על ישראל". פסיפסים מצוירים זוהו, ובמאה ה־20 התקיימו במקום שיעורים ופעילות עד שנפגע בית הכנסת במהלך מהומות בשלהי שנת 2000. מאז מתקיימים טקסים מסודרים במקום בתיאום כוחות.

יריחו משמשת דוגמה ברורה לאיך מים, מיקום גיאוגרפי ותקופות של עלייה וירידה ביישוב מעצבים את ההיסטוריה. השילוב בין חורבות קדומות לאתרים רומים, חשמונאים והרודיאניים, יחד עם אתרי טבע כמו המעיין, עושה אותה למקום מרכזי ללימוד ארכיאולוגיה והיסטוריה.

יריחו היא עיר בבקעת יריחו. היא נמצאת כ-10 ק"מ מצפון לים המלח. המקום יושב כבר מלפני כ-11,500 שנה. העיר נמצאת כ-250 מטר מתחת לפני הים, ולכן היא העיר הנמוכה ביותר שמאוכלסת.

אומרים שהשם קשור לפולחן אל הירח. יש גם פירושים אחרים לשם.

בתל יריחו נמצאו שרידים של אנשים שחיו שם לפני אלפי שנים. בראשית חיו שם ציידים-לקטים (אנשים שאוספים צמחים וצדים חיות). אחר כך הגיעו אנשים שאפשרו חקלאות, זו תקופת הנאוליתית (תקופת האבן החדשה). הם בנו בתים עגולים וחומה, ומצאו מגדל גדול מאבן. המים מהמעיין עזרו להם לגדל צמחים.

תל א-סולטאן הוא תל עתיק שבו שמים חפירות. מצאו שם מגדל עגול, כלים ודברים מפולחנים. "תל" הוא גבעה שבה נשארו חלקי בתים ישנים אחד על גבי השני.

מעיין אלישע (עין א-סולטאן) נותן מים ליריחו. המים שוצפים כל השנה. לפי מסורת, הנביא אלישע ריפא שם את המים.

בזמן החשמונאים ובהמשך הורדוס בנו בארמונות ובגנים שניצלו את המים. יש גם שרידי ארמון מהמאה ה־8 שנקרא ארמון הישאם. בתים עתיקים נוספים כוללים בתי כנסת עם רצפות פסיפס יפות.

במאה ה־20 יריחו הייתה בשליטות שונות. אחרי מלחמת ששת הימים ב-1967 נכבשה בידי ישראל. ב-1994 הועברה לשליטת הרשות הפלסטינית. בעיר יש כ-17,500 תושבים לפי מפקד משנת 2007. יש בה גם נוצריים ושכונות יוקרה.

יריחו מעניינת כי היא מקום שבו רואים חפירות עתיקות, מעיין חשוב, וגם שינויים רבים בהיסטוריה במשך אלפי שנים.