מוחמד מוסאדק

מוחמד מוסאדק (1882, 1967) היה ראש ממשלת איראן מ-1951 עד 1953. הוא למד בצרפת ועלה בסולם הדרגות בשירות הציבורי, כולל מושל מחוז פארס, שר האוצר ושר החוץ. הוא נבחר למג'לס (בית המחוקקים) ולבסוף חזר לפרלמנט כמנהיג מפלגת החזית הלאומית, ששמה לה מטרה להפחית את ההשפעה המערבית על איראן.

בשנת 1951, אחרי כישלון במשא ומתן על חלק מהרווחים מנפט איראן, המג'לס החליט על הלאמת הנפט. הלאמה פירושה שהמדינה לוקחת שליטה על נכס פרטי, במקרה הזה חברות הנפט הבריטיות. ראש הממשלה דאז, חאג'עלי רזמארא, התנגד והודי ל-7 במרץ 1951 בידי איש אסלאמיסט קיצוני. מוסאדק מונה לראש הממשלה והנהיג את הלאמת חברת הנפט האנגלו-איראנית (קודם ל-BP).

בריטניה הגיבה בצעדי חרם ואיסור יצוא נפט איראני, במסגרת מה שידוע כמשבר אבדאן. החרם פגע קשה בכלכלת איראן וגרם לעלייה בחובות ולמתחים פנימיים. למרות קשיים אלה היה מוסאדק פופולרי, והוא זכה לתקופת כהונה נוספת ב-1952.

מוסאדק ביקש להרחיב את סמכויותיו, וקיבל מהשאה את השליטה בצבא. הוא החל ברפורמות סוציאליסטיות, ובהצעות לרפורמה אגררית. תכונותיו הציבוריות וההתנהגויות המוזרות שלו זיכו אותו בתשומת לב עולמית; הוא נקרא איש השנה של השבועון טיים ב-1951.

מוסאדק סילק קצינים נאמנים לשאה מהצבא. הקצינים הפונים לבריטים ולאמריקאים קיבלו תמיכה. בתחילה ממשל ארצות הברית ראה במוסאדק חסם להתפשטות הסובייטית, אך בהמשך החל לראות בו סיכון. ה-CIA (סוכנות הביון האמריקאית) וה-MI6 (שירות המודיעין הבריטי) תכננו לפעול נגדו.

ב-4 באפריל 1953 אישר מנהל ה-CIA אלן דאלס סיוע כספי למבצע, שכונה "מבצע אייג'אקס". המבצע כלל תעמולה, ניסיונות לשכנע את השאה לפטר את מוסאדק, והפעלת מתחים בין גורמי השמאל והדת בממשלתו. מוסאדק ערך משאל עם שהתוצאות שלו זויפו לטענתו, ופיזר את הפרלמנט.

הזיוף, הקיפאון הכלכלי ואובדן תמיכת חלק מתמכיו החלישה את מוסאדק. באוגוסט 1953 ניסה לגרש את השאה, אך השאה עזב לזמן קצר. בסופו של דבר מינה השאה את הגנרל פזל-אללה זאהדי כראש ממשלה. הצבא, בניגוד להוראות מוסאדק, פעל לפי הוראות זאהדי, הפגיז את משרד ראש הממשלה, ומוסאדק נכנע ב-19 באוגוסט 1953 ונעצר.

מוסאדק הורשע בבגידה ונידון לשלוש שנות מאסר. אחרי שחרורו נכלא במעצר בית עד מותו ב-1967. ממשלת זאהדי חתמה ב-1954 על הסכם שניתק את הלאמה והחזר את הייצוא לשווקים.

אשרור המעורבות המערבית נמשך שנים. בשנות ה-70 חקירות קונגרס חשפו חלק מהדברים, ובהמשך התפרסמו מסמכים נוספים ב-2000 וב-2013. תומכי ה-CIA טענו שהפעולה דרושה להגנה על אינטרסים אמריקאים; מבקרים ראו בכך מעורבות קולוניאליסטית.

לאחר המהפכה של 1979 שימש סיפור ההדחה לעידוד רגשות אנטי-אמריקניים. בד בבד מוסאדק נחשב בעיני רבים לקורבן של התערבות זרה, ולעיתים מיוצג כאייקון לאומי. ב-2004 שונה שם רחוב בקהיר לשמו. בשנת 2000 מזכירת המדינה מדליין אולברייט הביעה צער על סילוקו.

מוחמד מוסאדק (1882, 1967) היה ראש ממשלת איראן בשנים 1951, 1953. הוא למד בצרפת ועבד בתפקידים חשובים לפני כן.

בשנת 1951 הוא קיבל החלטה גדולה: הלאמה. הלאמה פירושה שהמדינה לקחה שליטה על חברות הנפט הבריטיות. הבריטים כעסו והפסיקו לקנות את הנפט האיראני.

המצב הכלכלי התדרדר. רבים תמכו במוסאדק, אך היו גם יריבים חזקים.

בריטניה וארצות הברית פעלו בסתר נגד מוסאדק. ה-CIA היא סוכנות ביון אמריקאית. ה-MI6 היא סוכנות ביון בריטית.

ב-1953 ארגנו גורמים זרים ותומכים מקומיים מהומות. הצבא פעל נגד מוסאדק. ב-19 באוגוסט 1953 הוא נעצר. השאה שב לשלטון.

מוסאדק נשפט ונכלא. אחרי שחרורו הוא הוחזק במעצר בית עד מותו ב-1967.

מאוחר יותר נחשפו מסמכים שהראו את מעורבות המערב בהפלתו. האירוע משפיע עד היום על יחסי איראן עם מדינות אחרות. אנשים באיראן רואים בו גם קורבן וגם מנהיג שניסה לשנות דברים.