מוחמד עלי ג'ינה

מוחמד עלי ג'ינה (25.12.1876, 11.9.1948) היה מנהיג מוסלמי הודי שהנהיג את הליגה המוסלמית והיה המושל הכללי הראשון של פקיסטן. בפקיסטן מכנים אותו "אבי האומה", אך מחוץ לפקיסטן הוא שנוי במחלוקת בשל חלקו בחלוקת הודו.


ג'ינה נולד בקראצ'י כחלק ממשפחה מוסלמית עשירה. קיימים רישומים שמציינים תאריך לידה שונה (20.10.1875), אך ביוגרף אחר קבע את 25 בדצמבר 1876. הוא למד במספר בתי ספר, כולל בית ספר של מיסיון נוצרי.

כצעיר נסע ללונדון, נשא אישה צעירה שנפטרה, ולמד משפטים בין 1894, 1896. לאחר שחזר להודו הוא עבד כעורך דין במומבאי. המיומנות המשפטית שלו הביאה אותו לקשר עם מנהיגים הודים בולטים.


ג'ינה הצטרף לקונגרס ההודי ב-1896. בשלב זה הקונגרס תמך בשינוי איטי תחת שלטון בריטי ולא בעצמאות מיידית. ג'ינה שאף לממשל עצמי (דומיניון, מעמד עם ממשל פנימי, דומה לקנדה) להודו.

ב-1913 הצטרף לליגה המוסלמית, וב-1916 נהיה למנהיג הבולט שלה. הוא סייע לחתום על הסכם לאקנאו ב-1916, ששם דגש על שיתוף פעולה בין הינדים ומוסלמים בדרישות לממשל עצמי.

ב-1918 נשא שנית אישה, רוטנבאי פטיט, ונולדה להם בת, דינה.


עם עלייתו של מהטמה גנדי והדגשת אי־הציות האזרחי, החל ג'ינה להתרחק מהקונגרס. גנדי הפך לאישיות עממית שהעדיפה פעולות אזרחיות לא אלימות. ג'ינה תמך במאבק חוקתי ולא באי־ציות.

ג'ינה ניסח את "ארבע עשרה הנקודות", דרישות חוקתיות שנועדו להגן על זכויות המוסלמים בהודו החופשית. הנקודות נדחו על ידי הקונגרס. בעקבות חילוקי דעות אלה ג'ינה פרש לפעמים מהפוליטיקה ושב ללונדון לעסוק בעריכת דין.


ב-1934 קראו מנהיגים מוסלמים לג'ינה לשוב להודו ולהנהיג מחדש את הליגה. ב-1937 הליגה זכתה בתמיכה משמעותית באזורים בעלי רוב מוסלמי. ג'ינה הציע שיתוף פעולה לקונגרס בתמורה לאזורי בחירה נפרדים למוסלמים. הקונגרס סירב.

בשנות ה-30 וה-40 עלתה הדרישה למדינה נפרדת למוסלמים. הרעיון הוצג קודם לכן על ידי סר מוחמד אקבאל וב-1933 על ידי צ'ודהרי רחמת עלי. ב-1940 אימצה הליגה את רעיון "פקיסטן" בהצהרת לאהור. ג'ינה טען כי הינדים ומוסלמים הם לאומים שונים מבחינה פוליטית.


בבחירות 1946 הליגה קיבלה רוב במושבים המיועדים למוסלמים. ג'ינה תמך בתוכניות בריטיות לחלוקת הודו, ולעיתים האשים את הבריטים ב"חוסר יושר" על שינוי העמדות שלהם.

הוא קרא ל"פעולה ישירה" באוגוסט 1946. בגל פעולות זה פרצה אלימות באזורים מסוימים, במיוחד בבנגל. באותה תקופה נוצרו פערים קשים בין הקונגרס והליגה. לבסוף הוסכם על חלוקה, והוקם דומיניון פקיסטן.


לאחר הקמת פקיסטן מונה ג'ינה למושל הכללי הראשון ולנשיא אספת המחוקקים. הוא דיבר על חזון של מדינה חילונית שבה אזרחים משתייכים לכל דת.

בתפקידו טיפל בגלי פליטים כהכנה למדינה החדשה. הוא גם קידם מוסדות חינוך וצבא.

ג'ינה נתקל בקשיים מדיניים, כולל בעיות עם נסיכויות שסירבו להצטרף לפקיסטן ובסכסוך על קשמיר. במקרים מסוימים השתמש בכוח צבאי. כאשר מפקדים בריטים איימו בהתפטרות, ג'ינה נאלץ לבטל מבצעים צבאיים ולהפנות את הסכסוך לאו"ם.

הוא קבע את האורדו כשפה הרשמית של פקיסטן. צעד זה עורר מתחים במזרח המדינה והצית תנועת דרישה לשפה בנגלית.


בשנות ה-40 ג'ינה סבל משחפת. בשנת 1948 מצבו החמיר. ב-11 בספטמבר 1948 מת משילוב של שחפת וסרטן הריאות. ליוויתו נערכה בקראצ'י, ומאוזוליאום גדול הוקם לכבודו.


בפקיסטן ג'ינה מכונה "אבי האומה" ומונצח בשטרות כסף ובמוסדות רבים. נמל התעופה בקראצ'י ושמות רחובות ומוסדות במדינות אחרות נקראו על שמו. המאוזוליאום שלו הוא אתר מרכזי בקראצ'י.

מוחמד עלי ג'ינה נולד בסוף המאה ה-19. הוא היה המנהיג של הליגה המוסלמית. ג'ינה עזר להקים את פקיסטן. הוא היה המושל הכללי הראשון של המדינה.


ג'ינה נולד בקראצ'י ולמד בבתי ספר שונים. כשהיה צעיר נסע ללונדון ולמד משפטים. אחרי הלימודים חזר להודו ועבד כעורך דין.


בתחילה הצטרף למפלגה הגדולה בהודו, הקונגרס. אחר כך הצטרף לליגה המוסלמית. הליגה היא מפלגה שמייצגת מוסלמים.

ג'ינה עבד כדי שיהודים והינדים ומוסלמים יוכלו לפעול יחד. בהמשך הוא התחרה על מנהיגות והלך בדרך משלו.


ג'ינה ניסח דרישות כדי להגן על זכויות המוסלמים. דרישות אלה נקראו "ארבע עשרה הנקודות". ההצעה נדחתה. אז הוא חזר ללונדון לעבוד כעורך דין.


במהלך שנות ה-30 חזר להודו והנהיג שוב את הליגה. ב-1940 הוצעה הרעיון של מדינה חדשה למוסלמים בשם "פקיסטן". ג'ינה תמך ברעיון זה.


בבחירות של 1946 הליגה זכתה בתמיכה רבה באזורי מוסלמים. לאחר ויכוחים החלוקה אושרה. כך נולדה פקיסטן ומדינות נפרדו.

חלקים מההליך היו קשים. פרצו מחלוקות ואלימות מסוימת. אנשים רבים היגרו לבתים חדשים.


ג'ינה הפך למושל הכללי של פקיסטן. הוא עזר לארגן מחנות לפליטים. הוא הקים מוסדות חינוך וביטחון.

הוא בחר באורדו כשפה הרשמית של המדינה. צעד זה עורר מחלוקת במזרח המדינה.


בשנים האחרונות לחייו חלה ג'ינה במחלה. ב-11 בספטמבר 1948 הוא מת. מדינת פקיסטן כיבדה אותו בבניין גדול לזכרו.


בפקיסטן זוכרים את שמו. יש בניינים, רחובות ושטרות שמנציחים אותו.