מוטט הוא חיבור כנסייתי קצר למקהלה ללא ליווי כלים (א-קאפלה), שנכתב בסגנון קונטרפונקטי, כשהקולות עצמאיים אך מתפקדים יחד. המילה 'מוטט' קשורה לזמר ששימש לומר את המילים, 'מוטטוס' (מ- MOT, "מילה").
במוטטים המוקדמים של ימי הביניים נולדה הצורה מתוך האורגנום ואסכולת נוטרדאם. בטנור (הזמר שמחזיק את המנגינה) שרו קטעי קדושה גריגוריאניים בבסיס, ומעליהם נוספו קולות גבוהים יותר. בתחילה הקולות הנוספים היו ללא מילים, ובמאוחר יותר נוספו להם טקסטים, לפעמים בשפות מקומיות. כך נוצר הקונטרפונקט המוקדם.
המוטטים הראשונים השתמשו בקנטוס פירמוס, מנגינה קיימת שהטנור החזיק. במאות ה-14 וה-15 הופיעו מוטטים אזוריתמיים, שקיבלו תבניות קצב חוזרות בכל הקולות. מלחינים מפורסמים מאותה תקופה כוללים את פיליפ דה ויטרי וגיום דה מאשו.
ברנסאנס השתנה המוטט: הוא הפך ליצירה פוליפונית קצרה בקונטרפונקט חיקויי. קולות מחקים זה את זה בפאזות שונות (אימיטציה), והטקסט היה ברובו לטיני ודתי. גיום דופאי נמצא בצומת השינוי, ויצירתו המוכרת Nuper rosarum flores הושמעה ב-1436. בתקופה זו נכתבו מוטטים מורכבים עד לשישה־שמונה קולות. לצד המוטט הכנסייתי התפתח המדריגל החילוני בשפת המקום.
בצרפת הופיעו 'פטי מוטטים', חיבורים קטנים לא-קאפלה או עם באסו קונטינואו (ליווי של בס וקורדים), ו'גראנד מוטטים' עם כלי נגינה או תזמורת. ז'אן־בטיסט לולי היה דמות מרכזית כאן. בגרמניה כתב היינריך שיץ מוטטים בלטינית ובגרמנית. יוהאן סבסטיאן באך כתב כמה מוטטים בשפה הגרמנית, ששרדו שישה מהם, חלקם לאירועים מיוחדים ולפעמים בליווי תזמורת.
לאחר באך נכתבו מוטטים פחות תכופים. מוצרט כתב את Ave verum corpus במבנה מוטטי. במאה ה-19 כתבו מדי פעם מוטטים ברהמס, מנדלסון וברוקנר. במאה ה-20 החזירו מלחינים מודרניים סגנונות מוקדמים במוטטים שלהם, לדוגמה ווהן ויליאמס והוגו דיסטלר.
מוטט הוא שיר כנסייה קצר שנשמע בדרך כלל בלי כלי נגינה. המילה קשורה לזמר שאמר את המילים, 'מוטטוס' (מילה).
בקודם היה בטנור מנגינה נוצרית ישנה. על המנגינה שרו קולות נוספים. בהתחלה הקולות הנוספים לא אמרו מילים. אחר כך הוסיפו מילים, לפעמים בשפות מקומיות.
ברנסאנס המוטט הפך לשיר שבו כמה קולות שרו חלקים שונים יחד. זה נקרא פוליפוניה, כמה קולות שרים בו‑זמנית. רוב המוטטים היו בלטינית והיו דתיים.
בצרפת היו שני סוגים: קטנים (עם ליווי בס וקורדים) וגדולים (עם כלי נגינה רבים). מלחין חשוב שם היה לולי. גם באך כתב כמה מוטטים לאירועים מיוחדים.
לאחר מכן כתבו מוטטים לפעמים, למשל מוצרט כתב Ave verum corpus. במאה ה-19 וה-20 היו מלחינים שכתבו מוטטים מדי פעם.
תגובות גולשים