מונונוקלאוזיס זיהומי

מונונוקלאוזיס זיהומי, שנקרא גם "מחלת הנשיקה", הוא זיהום שנוצר על ידי נגיף אפשטיין-בר (EBV). EBV שייך למשפחת וירוסי ההרפס. הנגיף נפוץ בכל הגילאים, ובמדינות מפותחות לפחות חצי מהילדים נדבקים בו עד גיל חמש.

הנגיף מועבר בעיקר דרך הרוק. זה יכול לקרות בנשיקה, בשימוש בכלים משותפים, או בשתייה מקש משותף. אחרי כניסתו לגוף, הנגיף נכנס לתאי הרקמה שבאף ובגרון ואז לתאי דם לבנים מסוג B. אדם שנחשף מיד יכול להעביר את הנגיף. תקופת דגירה (הזמן מההדבקה עד להופעת תסמינים) היא כ-4, 7 שבועות, כלומר 30, 50 ימים. רבים נדבקים בלי להראות תסמינים, ולכן קשה לשלוט בהדבקה. ייתכן שאדם יישאר מדבק גם חודשים אחרי שהסימפטומים נעלמו, ובמקרים נדירים זה יתארך עד 18 חודשים.

בגיל הרך (מתחת ל־5) בדרך כלל אין תסמינים מיוחדים. אצל מבוגרים מופיעים תסמינים אופייניים למחלה, ולעתים יש חולשה ועייפות שממשיכות גם אחרי שהשאר תסמינים נעלמו. רוב התסמינים עוברים בתוך שבועיים עד ארבעה חודשים. העייפות עלולה להימשך עד כשלושה חודשים לאחר ההחלמה הראשונית. חלק מהחולים עלולים לפתח תופעות נוספות שקשורות למערכת העצבים.

האבחנה מבוססת על התסמינים ועל בדיקות דם. בדיקת "Monotest" מחפשת נוגדנים כלליים לחלבונים ויראליים. במחלה זו נוצרים לימפוציטים מסוג B חדשים שמנקים תאים נגועים; לתאים אלה מראה אופייני שניתן לראות במיקרוסקופ. אצל ילדים צעירים מבצעים גם בדיקת סרולוגיה המזהה נוגדנים ספציפיים ל־EBV.

אין טיפול אנטיביוטי נגד הווירוס, כי אנטיביוטיקה פועלת נגד חיידקים. הטיפול הוא סימפטומטי, הקלה בתסמינים כמו חום וכאב. אציקלוביר יכול להפחית את ייצור הווירוס, אך אינו משפיע משמעותית על התחושה והסימפטומים. ברוב המקרים החולים מחלימים לחלוטין. אצל אנשים עם מערכת חיסון חלשה עלולים להופיע סיבוכים נדירים, כמו דלקת מוח, קרע בטחול או חסימת דרכי הנשימה, שלעיתים עלולים להיות קשים.

מונונוקלאוזיס היא מחלה שנגרמת על ידי נגיף שנקרא EBV. נגיף הוא יצור קטן שיכול להכנס לגוף ולגרום לחולי. את המחלה קוראים גם "מחלת הנשיקה" כי היא עוברת ברוק.

המחלה עוברת ברוק. זה יכול להיות בנשיקה. זה גם יכול לקרות כשמסניפים מכלים משותפים או מלקים את אותו קש. הרבה ילדים נדבקים בנגיף לפני גיל חמש.

ילדים קטנים בדרך כלל לא מרגישים משהו מיוחד. אצל גדולים יותר עלולים להיות סימנים של מחלה, ולעיתים עייפות חזקה שנשארת זמן מה. רוב האנשים מרגישים טוב אחרי כמה שבועות עד כמה חודשים.

הרופא בודק סימנים ובודק דם. יש בדיקה בשם Monotest. הבדיקה מחפשת חיסון שנוצר נגד הנגיף.

אין תרופה אנטיביוטית לנגיף הזה. נותנים טיפול שעוזר להרגיש טוב יותר. רוב הילדים והמבוגרים מחלימים. במקרים מאוד נדירים אנשים עלולים לחלות קשה יותר.