נשיקה צרפתית היא נשיקה שבה הלשון נוגעת בפיו של בן־הזוג בנוסף למגע בין השפתיים. נשיקה כזו נתפסת כרומנטית ואירוטית יותר מנשיקה רגילה, ונעשית לרוב בהקשר מיני. היא בדרך כלל גם ארוכה יותר.
נשיקות צרפתיות אינן נהוגות בכל התרבויות, והתדירות שלהן משתנה מזוג לזוג.
המונח "נשיקה צרפתית" החל להתפרסם במאה ה־20 באנגליה ובארצות הברית. הכוונה הייתה להבדיל בין סוגי נשיקה ולהדגיש סגנון שנחשב נועז או אינטימי, שבו נכנסת לשון לפיו של בן הזוג. השם נבע מתפיסה שהצרפתים פתוחים יותר מבחינה מינית. תיירים וחיילים ששבו מצרפת, במיוחד אחרי מלחמת העולם הראשונה, הפיצו את המנהג ואת השם במדינותיהם.
עם זאת, יש עדויות עתיקות של נשיקות אינטימיות. כתבים חרסיים ממסופוטמיה וממצרים, מלפני כ־4,500 שנים, מתארים נשיקות בין בני זוג ובהקשרים חברתיים ודתיים.
נשיקה צרפתית מערבת מגע ישיר בין חללי הפה של שני אנשים, כולל לשון ורוק. מחקר שפורסם ב־2014 בכתב העת Microbiome בדק העברת מיקרואורגניזמים, כלומר החיידקים והיצורים הזעירים שבפה. הוא מצא שבנשיקה של כ־10 שניות מועברים בממוצע כ־80 מיליון חיידקים. החוקרים גם גילו שלזוגות שמתנשקים לעתים תכופות יש דמיון בהרכב המיקרוביוטה בפה. מיקרוביוטה היא קהילת המיקרואורגניזמים שחיה בגוף ובפה.
נשיקה שכוללת מגע רוק עלולה להעביר כמה פתוגנים. דוגמאות שצוינו במחקרים הן: הצטננות ושפעת, הרפס שפתיים, וירוס שגורם לפצעים סביב הפה, ונגיף אפשטיין־בר (EBV), וירוס שיכול לגרום למונונוקלאוזיס, שנקראת גם "מחלת הנשיקה". בנוסף דווח על קשר בין נשיקות כאלה לבין נשאות של החיידק Neisseria meningitidis, חיידק שיכול לגרום לדלקת קרום המוח. יש גם עדויות שמגע בפה יכול לשמש נתיב להעברת זיבה בלוע (oropharyngeal gonorrhea), כלומר זיהום בחלק האחורי של הפה והלוע. ממצאים אלה נראו בחלקם בעיקר באוכלוסיות צעירות ובקבוצות חברתיות עם מגע קרוב.
מחקר משנת 2013 זיהה שלושה תפקידים עיקריים לנשיקות רומנטיות, ובייחוד לנשיקה צרפתית: הערכת התאמה זוגית (בדיקה אם בן הזוג מתאים), חיזוק הקשר הרגשי (חיזוק הקשר בין בני הזוג), ועידוד עוררות מינית. אנשים שדיווחו על תדירות נשיקות גבוהה נטו לומר שיש להם שביעות רצון גבוהה יותר מהקשר. נשים דיווחו לעתים קרובות שנתנו לנשיקה משקל גבוה יותר בהערכת חיבור רגשי ובבחירת בן זוג.
מחקרים מצאו ששכיחות נשיקה צרפתית משתנה לפי רמת אי־השוויון הכלכלי במדינה. במדינות שבהן האי־שוויון גבוה דיווחו אנשים על תדירות גבוהה יותר של נשיקות כאלה. ממצא זה לא הופיע ביחס לחיבוקים או לקיום יחסי מין. החוקרים הציעו שנשיקה צרפתית עשויה לשמש דרך לביטוי אינטימיות, מחויבות או ביטחון רגשי בתוך החברה.
נשיקה צרפתית היא נשיקה שבה הלשון נוגעת בפה של בן־הזוג בנוסף לשפתיים. אנשים רואים בה נשיקה מאוד אינטימית ורומנטית.
המונח הפך נפוץ במאה ה־20, כשאמריקאים ובריטים שמו לב לסגנון נשיקה זה בצרפת. אבל כבר לפני אלפי שנים היו תיאורים של נשיקות במצרים ובמסופוטמיה.
נשיקה עם לשון מערבת רוק משני אנשים. מחקר הראה שבנשיקה של כ־10 שניות עוברים הרבה חיידקים. זוגות שמתנשקים הרבה נוטים להיות עם חיידקים דומים בפה. חיידקים ומיקרואורגניזמים הם יצורים זעירים שלא רואים בעין.
נשיקות כאלה יכולות לפעמים להעביר מחלות. דוגמאות: הצטננות ושפעת, הרפס שפתיים, וירוס שגורם לפצע קטן על השפה, ונגיף אפשטיין־בר (EBV), וירוס שיכול לגרום לעייפות שנקראת "מחלת הנשיקה". גם חיידקים שיכולים לגרום לדלקת קרום המוח עלולים לעבור בלשון. יש גם אפשרות של העברת זיהום בלוע שנגרם על ידי חיידק. אלה לא קורים תמיד, אבל הם סיכון שקיים.
נשיקות עוזרות לבדוק התאמה בין בני זוג, לחזק את הקשר הרגשי ולעורר רגשות אהבה.
מחקר מצא שבחברות עם יותר אי־שוויון כלכלי אנשים מדווחים על יותר נשיקות כאלה. ייתכן שנשיקה כזו משדרת קרבה וביטחון בין בני זוג.
תגובות גולשים