מונטמורילוניט

מונטמורילוניט הוא מינרל חרסית (מינרל פילוסיליקטי, סיליקטים המסתדרים בלוחיות). הוא רך מאוד, מתגבש בגבישים מיקרוסקופיים ומייצר חרסית. השם מגיע ממונטמוריליון שבצרפת, מקום הזיהוי הראשוני.

המינרל בנוי מלוחית בת שלוש שכבות. שתי השכבות החיצוניות מורכבות מטטרהדרונים של SiO4 (קבוצות סיליקט). השכבה האמצעית בנויה מאוקטהדרונים שבהם יש אלומיניום והידרוקסיל (OH). מבנה זה נקרא חרסית 2:1. עובי כל לוחית הוא כ־1 ננומטר. בין הלוחיות יש שכבת ביניים עם מים ויונים ספוחים, והם משפיעים מאוד על התכונות.

מונטמורילוניט הוא המרכיב העיקרי בבנטוניט, שנוצר מאפר געשי. תכולת המים בו משתנה. המינרל מתנפח באופן משמעותי כשהוא סופח מים. מידת ההתנפחות תלויה בקטיונים הנמצאים בין הלוחיות; קטיון הוא יון בעל מטען חיובי. נתרן כקטיון עוזר להתרחבות חזקה. הנוסחה הכימית הנפוצה היא (Na,Ca)x(Al,Mg)2(Si4O10)(OH)2·nH2O, אך לעתים תחליפי קטיונים כמו אשלגן או ברזל משנים את היחס המדויק.

מונטמורילוניט נמצא בשימוש נרחב בתעשיות שונות. בביצועי קידוחים משתמשים בבנטוניט (שבו הוא מרכיב עיקרי) כדי להעלות את צמיגות בוץ הקידוח, לקרר את ראש המקדח ולסלק שאריות קידוח.

כמו כן מוסיפים אותו לקרקע כדי לשמר מים באזורים יבשים. משתמשים בו בסכרי אדמה וביישומים לאטימת דליפות. הוא גם מרכיב בחול תבניות ליציקה ובסופגי לחות.

חלק מסוגי המונטמורילוניט מתנפחים יותר מסוגי חרסית אחרים. ניצול תכונה זו כולל שימוש במונטמורילוניט נתרני למטרות שבירה נשלטת של סלעים במחצבות, במקום חומרי נפץ במקרים מסוימים.

בתעשיית הקוסמטיקה משתמשים בו כמרכיב ונטען שיש לו תכונות מרפאות. יש תיעוד על שימושים רפואיים בקרב יותר מ־200 קבוצות אתניות, כולל מצרים קדמונים ושבטים במרכז ודרום אמריקה.

בנוסף משתמשים בו כתוסף למזון בעלי חיים כדי למנוע התגבשות. מחקרים מצביעים על יכולתו של המונטמורילוניט להיקשר למיקוטוקסינים (רעלנים שמייצרות פטריות) במערכת העיכול של חיות.

המינרל זוהה לראשונה ב־1847 במונטמורילון שבצרפת. גם גילויים מוקדמים אחרים מתועדים, למשל ב־1830 בויומינג ולפעמים בשמות מקומיים אחרים. ב־1890 הוחל השימוש במושג בנטוניט לתיאור שכבה גאולוגית מסוימת שבה נמצאו דגימות המכילות בעיקר מונטמורילוניט.

מונטמורילוניט הוא סוג של חרסית. מינרל = חומר טבעי. חרסית = אדמה עדינה.

הוא בנוי מלוחיות מאוד דקות. בין הלוחיות נכנסים מים. המים גורמים למינרל להתרחב ולהיות גדול יותר.

מונטמורילוניט נמצא בבנטוניט. בנטוניט עוזר בבוץ קידוח. הוא מגביר את הצמיגות ועוזר להסיר חומרים בעת הקידוח.

מוסיפים אותו לקרקע כדי לשמור על מים. משתמשים בו גם בסכרי אדמה ובחול תבניות ליציקה. הוא סופג לחות ויכול לשמש כסופג.

יש סוגים שמתנפחים מאוד כשהם נרטבים. לפעמים משתמשים בזה בעבודות עם סלעים במקום חומרי נפץ. בתעשיית הקוסמטיקה משתמשים בו גם לקרמים וטיפולים, והאנשים השתמשו בו ברפואה לפני זמן רב.

הוא נוסף למזון בעלי חיים כדי למנוע הידבקות והתגרקות. מחקרים מראים שהוא יכול לקשור מיקוטוקסינים, רעלים שמייצרות פטריות.

מונטמורילוניט התגלה לראשונה ב־1847 בצרפת. גם גילו אותו מוקדם יותר במקומות אחרים כמו ויומינג.