מונטנגרו

השם מונטנגרו (במונטנגרית: Црна Гора, Crna Gora) פירושו המילולי "הר שחור". השם ציין פעם את היערות הכהים על מדרונות האלפים הדינריים. מסחר ונציאני תרגם את השם לאיטלקית כ-Montenegro, ומשם הוא עבר לשפות רבות.

בזמנים הקדומים השטח היה תחת שלטון רומי וביזנטי. במאה ה-10 התפתח כאן ישות מקומית בשם דוקליה. במרוצת הזמן היא הפכה לנסיכות זטה, ששמרה על עצמאותה מפני האימפריה העות'ומאנית. באמצע המאה ה-19 הסתיימה תקופה שבה הכנסייה שלטה בפועל, כשהנסיך דנילו השני הפך לשליט חילוני.
בשלהי המאה ה-19 הוביל ניקולה הראשון מאבקים נגד האימפריה העות'מאנית. ב-1878 הוכרה עצמאות מונטנגרו. הממלכה התפתחה למרות גודלה הקטן, והחינוך והצבא קיבלו חיזוק.
במאה ה-20 מונטנגרו נכבשה במלחמות שונות, הצטרפה ליוגוסלביה ושוב חוותה שינויי שלטון במלחמות העולם. אחרי פירוק יוגוסלביה בעשור ה-90, היא נשארה באיחוד עם סרביה עד משאל העם ב-2006. בבחירה של 21 במאי 2006 תמכו 55.4% בעצמאות. ב-3 ביוני 2006 הוכרזה העצמאות, וב-28 ביוני 2006 התקבלה כמנהיגה בארגון האומות המאוחדות. ב-2017 הצטרפה לנאט"ו (ארגון צבאי של מדינות).

חוקת המדינה הוסדרה ב-2007. מונטנגרו היא רפובליקה פרלמנטרית: יש נשיא שנבחר לחמש שנים. ראש הממשלה עומד בראש הממשלה ונזקק לתמיכת הפרלמנט כדי להישאר בתפקידו. הפרלמנט (Skupština) הוא בית אחד; חבריו נבחרים לארבע שנים בשיטה יחסית-ארצית. הפרלמנט שנבחר ביוני 2023 מונה 81 חברים.
המערכת פוליטית רב-מפלגתית. משום שאף מפלגה לא זוכה ברוב מוחלט, צריך להרכיב קואליציות. בשנים האחרונות יש מתח בין מי שרוצה חיזוק קשרים עם האיחוד האירופי לבין מי שרואה קשר חזק עם סרביה כחשוב.

כלכלת מונטנגרו מבוססת שירותים. המדינה עברה מממשל כלכלי מרוכז לכלכלת שוק. לאחר משברים בשנות ה-90 הגלימה צמיחה בשנות ה-2000, אך המשבר העולמי של 2008 האט אותה. ענפי השירותים, ובפרט התיירות, מהווים חלק גדול מהמשרות. התעשייה כוללת עיבוד פלדה ואלומיניום. החקלאות קטנה יותר היום וכוללת דגנים, כרמים, זיתים וגידול צאן. שיעור האבטלה עמד על כ-14.7% ב-2007. המדינה משתמשת באירו כמטבע, אף שאינה חלק מגוש האירו.

מונטנגרו שוכנת בדרום־מערב הבלקן. היא גובלת בקרואטיה, בוסניה והרצגובינה, סרביה, קוסובו ואלבניה, ויש לה חוף על הים האדריאטי באורך 283 קילומטר. השטחים הרריים מאוד: רוב המדינה הוא הררי, והגובה נע בין כ-500 מטר בעמק זטה ועד פסגת בובוטוב בגובה 2,522 מטר. הרי דורמיטור וכמה רכסים אחרים הם חלק מהנוף המפורסם.

במפקד 2018 מנתה האוכלוסייה כ-622,359 תושבים. שיעור הפריון הוא כ-1.7 ילדים לאישה.
אתנית רוב התושבים הגדירו עצמם מונטנגרים (43% ב-2003) או סרבים (32%). יש גם בוסנים, מוסלמים אתניים (הגדרה לשארית מהמאה הקודמת), אלבנים, קרואטים וצוענים. המגדרים והזהויות משקפים בחירה אישית ולעתים היסטוריה משותפת.

רוב התושבים מדברים בדיאלקטים של סרבו-קרואטית. החוקה מ-2007 מכירה במונטנגרית כשפה רשמית, לצד סרבית, קרואטית, בוסנית ואלבנית. יש ניסיון לקבוע תקן רשמי למונטנגרית שיתאים לזהות המקומית.
כ-72% הם נוצרים אורתודוקסיים, ברובם בכנסייה הסרבית האורתודוקסית. כ-19% מוסלמים (סונים), וכ-3.4% נוצרים קתולים.

בשנת 2011 הוקמו מוסדות הקהילה היהודית ביוזמת רבנים באירופה. ב-2012 חתם ראש הממשלה על הסכם שהכיר ביהודים כמיעוט בעל זכויות שוות. משנת 2017 פועל בחב"ד רב שהקים בית חב"ד ושירותים לקהילה ולמטיילים. ב-2019 מונה הרב לרבה של המדינה. הוקם גם שירות כשרות המספק מזון כשר.

השם Crna Gora במונטנגרית אומר "הר שחור". זה נשען על יערות שהיו על ההרים.

פעם השטח היה תחת אימפריות רומיות וביזנטיות. בהמשך היה כאן מקום שנקרא דוקליה, ואז נסיכות זטה. ב-1878 מונטנגרו הוכרה כמדינה עצמאית.
במאה ה-20 מונטנגרו חלקה שינויים רבים והצטרפה למדינה בשם יוגוסלביה. ב-2006 נערך משאל עם, בו רוב קטן (55.4%) בחרו בעצמאות. ב-3 ביוני 2006 היא הפכה למדינה עצמאית. ב-2017 הצטרפה לנאט"ו (ארגון בטחוני של מדינות).

מונטנגרו נמצאת בבלקן. היא גובלת בשלל מדינות ויש לה חוף על הים האדריאטי באורך 283 ק"מ. רוב המדינה הררית. ההר הגבוה ביותר הוא בובוטוב, בגובה 2,522 מטר.

חיים שם כ-622,000 איש (2018). רוב האנשים מדברים שפות קרובות זו לזו, כולל מונטנגרית וסרבית. המונטנגרים והסרבים הם הקבוצות הגדולות.

כ-72% מהאנשים הם נוצרים אורתודוקסים. כ-19% הם מוסלמים. יש גם נוצרים קתולים.

המשק נשען על שירותים. תיירות מביאה הכנסות חשובות. יש גם תעשייה וחקלאות קטנה. מונטנגרו משתמשת באירו כמטבע, למרות שאינה חלק מגוש האירו.

בשנים האחרונות הוקמו מוסדות יהודיים. ב-2012 המדינה הכירה ביהודים כמיעוט. משנת 2017 יש בית חב"ד ורב שנמצא שם, והוקם שירות כשרות.