מוסטפא הראשון

מוסטפא הראשון (1592, 20 בינואר 1639) היה סולטאן האימפריה העות'מאנית פעמיים: 1617, 1618 ו־1622, 1623. הוא היה אחיו של אהמט הראשון. מוסטפא נחשב למפגר או לפחות לנוירוטי; נוירוטי פירושו נטייה לחרדה ולהתנהגות לא יציבה, לפי תיאורים היסטוריים. הוא הודח ונכלא ל־16 שנים בקפס.


באימפריה העות'מאנית היה מקובל להרוג את אחיו של הסולטאן כאשר עולה סולטאן חדש. המטרה הייתה למנוע תביעות לכתר. אביו של מוסטפא, מהמט השלישי, הוציא להורג 19 מתוך אחיו. כשאהמט הראשון עלה לשלטון בגיל 13, הוא חס על מוסטפא בן ה־12.

בהתחלה, מאחר שלאהמט לא היו ילדים, מוסטפא נחשב ליורשו האפשרי. גם אחרי לידת בניו של אהמט נשאר מוסטפא בחיים, ככל הנראה בגלל בעיותיו הנפשיות. סיבה נוספת שהועלתה היא השפעתה של קסם סולטאן, אשתו האחרונה של אהמט, שרצתה למנוע את עליית בנו הבכור, עות'מאן, לשלטון.

מוסטפא שהה כלוא בקפס במשך שלטון אחיו. שהייה זו יכלה להחמיר את מצבו הנפשי ולהשפיע על התנהגותו.

מוסטפא הראשון (1592, 1639) היה סולטאן פעמיים. סולטאן פירושו מלך של האימפריה. הוא שלט בשנים 1617, 1618 ו־1622, 1623.

הוא היה אחיו של אהמט הראשון. בתקופה ההיא נהגו להרוג אחים כדי למנוע מריבות על המלוכה. אביו של מוסטפא, מהמט השלישי, הרג 19 מבני משפחתו. אבל אהמט חס על מוסטפא כשהיה בן 12.

אנשים חשבו שמוסטפא לא היה בריא בנפש. הוא נכלא ל־16 שנים בקפס. קפס הוא חדר כליאה שבו שמרו בני משפחה של המלך. שהייה ארוכה שם יכלה להחמיר את מצבו.