מועצה אזורית היא צורת שלטון מקומי שמאגדת מספר יישובים כפריים או קהילתיים באזור גאוגרפי. בישראל וביהודה ושומרון פועלות 54 מועצות אזוריות. נכון ל‑2023 מתגוררים בהן כ־1,020,000 אנשים.
מועצה אזורית שבתחומי הקו הירוק פועלת לפי צו המועצות המקומיות (1958). מועצה באזור יהודה ושומרון פועלת לפי צו של המושל הצבאי (מפקח צבאי אזורי). שטח המועצה כולל את היישובים שבתוכה ואת השטח שביניהם. הוא אינו כולל ערים או מועצות מקומיות שיש להן רשות משל עצמן.
המועצות מספקות שירותים ליישובים ולכל המקומות בשטחן. השירותים כוללים חינוך, תשתיות, אתרי טבע ותיירות ובסיסי צה"ל. בחלק מהמקרים שטח המועצה כולל גם אזורים נרחבים בלי יישובים. זה נוצר בגלל מדיניות ממשלתית שהכניסה לרשויות המקומיות גם קרקעות שאינן מבותרות. זה גרם למקרים של "מובלעות", אזורים עירוניים שמוקפים על ידי מועצה אזורית ולא שייכים אליה.
יש מועצות שמאחדות ישובים בעלי זהות תרבותית וכלכלית משותפת. לדוגמה, באזור הנגב קיימות מועצות המאגדות יישובים דתיים לעומת מועצות של יישובים חילוניים. דוגמות נוספות הן אזורים שבהם יש הפרדה בין קיבוצים למושבים.
חלק מהמועצות נקראות על שם חבל ארץ. כמה נקראו על שם אנשים, כמו מועצה אזורית אשכול ומועצה אזורית יואב.
התקדמות היסטורית קצרה: מועצה אזורית עמק חפר הוקמה ב‑1940. עד 1948 הוקמו עוד מספר מועצות אזוריות ראשוניות.
כמה נתונים עיקריים: מועצה אזורית מטה בנימין היא הגדולה ביותר במספר תושבים (כ־73,673). מועצה אזורית מטה יהודה כוללת את מספר היישובים הרב ביותר (57). מועצה אזורית רמת נגב היא הרחבה ביותר בשטח, כ־4,000,000 דונם (כ־18% משטח ישראל). לעומת זאת, מועצה אזורית אלונה כוללת רק 3 יישובים.
קיימת רשימה רשמית של המועצות האזוריות ומספר היישובים ואוכלוסייתן. נתוני אוכלוסייה בגודל ארצי מבוססים על אומדנים של הלמ"ס לסוף ינואר 2023.
הרכב המועצה נקבע מנציגים של היישובים שבה. בדרך כלל לכל יישוב יש נציג אחד. בכל המועצות תושבי המועצה בוחרים ישירות גם את ראש המועצה, בדומה לבחירת ראש עיר.
בחירות נערכות בדרך כלל כל חמש שנים. בעבר מועדי הבחירות היו מפוזרים ולא זהים לכל הרשויות. במהלך השנים נעשו שינויים כדי לאחד מועדים, ולעתים פוצלו הבחירות לשתי קבוצות בגלל בעיות לוגיסטיות. באוקטובר 2018 נערכו לראשונה בחירות לכל הרשויות המקומיות והמועצות האזוריות באותו יום.
מועצה אזורית היא רשות מקומית (קבוצה ששולטים בה על אזור) שמאגדת כמה יישובים כפריים. בישראל יש 54 מועצות אזוריות. ב‑2023 חיו בהן כ‑1,020,000 אנשים.
מועצה אזורית שתחומה בתוך הקו הירוק פועלת לפי חוק משנת 1958. מועצה באזור יהודה ושומרון פועלת לפי צו של המושל הצבאי (קצין צבאי שמנהל את האזור).
שטח המועצה כולל את היישובים שבתוכה ואת השדות שביניהם. יש ערים שלא שייכות אליה.
המועצות נותנות שירותים ליישובים. השירותים הם חינוך, דאגה לדרכים, שמורות טבע ואתרי תיירות. לפעמים בשטח המועצה יש גם בסיסי צבא.
יש מועצות שבהן היישובים דומים זה לזה. למשל, יש מועצות שמאגדות יישובים דתיים ואחרות שמאגדות יישובים חילוניים.
מידע מעניין: מועצה אזורית מטה בנימין היא הגדולה ביותר במספר תושבים. מועצה אזורית מטה יהודה כוללת הכי הרבה יישובים. רמת נגב היא המועצה הגדולה ביותר בשטח. מועצה אזורית אלונה היא הכי קטנה במספר יישובים.
במועצה האזורית יש נציגים מכל יישוב. בדרך כלל לכל יישוב יש נציג אחד. כל התושבים בוחרים גם את ראש המועצה בבחירות ישירות. הבחירות נערכות כל חמש שנים. ב‑2018 נערכו הבחירות לכל הרשויות באותו יום.
תגובות גולשים