מועצה אזורית אבו בסמה

אַבּוּ בַּסְמַה (בערבית: אבי החיוך) הייתה מועצה אזורית (רשות מקומית שמאגדת כמה יישובים) בנגב במחוז הדרום. היא פעלה בין השנים 2003, 2012 ושימשה 11 יישובים בדואים במתכונת מוכרת, יחד עם טיפול בחינוך ורווחה לאוכלוסיות בדואיות בפזורה.

המועצה כללה כמה כפרים מוכרים, בין השאר אבו קרינאת, אום בטין ותראבין א-צאנע. שטח המועצה היה מפוזר ולא רציף: היא הורכבה מתשעה מתחמים מבודדים. רובם מוקפים באזור שבין באר שבע, ערד ודימונה, המכונה "אזור הסייג". שני מתחמים הוקפו בשטחי מועצות אחרות.

מעבר ליישובים המוכרים, המועצה טיפלה גם בתחומי חינוך, רווחה והגנת הסביבה של בדואים בכפרים שלא הוכרו רשמית, כמו אל-אטרש וביר חיל.

הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) הזינה נתונים לפי כתובת רשמית, ולכן הנתונים הרשמיים היו נמוכים מהמציאות. בפועל עמד מספר התושבים ביישובים המוכרים עם פירוקה על כ-45,000. תחת אחריות המועצה, כולל כפרים בלתי־מוכרים, נמצאו למעלה מ-80,000 בני אדם, רובם בדואים.

עד הקמת המדינה חיו הבדואים כקהילה סמי-נוודית (עם חלקים נודדים). כבר בתקופת השלטון העות'מאני התחילו תהליכי התיישבות. בתקופת המנדט הבריטי הנושא לא זכה לטיפול מסודר.

במהלך מלחמת העצמאות רבים מהבדואים עזבו, והנותרים הועברו לאזור הסייג ונשארו בפזורה. מאמצי ממשלה כללו הקמת שבעה יישובים מתוכננים, כמו רהט ותל שבע, כדי לעודד מגורים קבועים. רבים מהבדואים העדיפו להישאר בכפרים כפריים, ולכן חלק גדול מהיישובים נותרו ללא תשתיות מספקות.

בהמשך נוצרו יישובים כפריים נוספים, שרובם אוחדו במועצה אזורית אבו בסמה, מה שהסביר את חוסר הרציפות הטריטוריאלית.

המועצה הוקמה בסוף 2003, בהתאם להחלטת ממשלה מס' 881 מיום 29 בספטמבר 2003, שיצרה שמונה יישובים חדשים לבדואים. שבעה יישובים הוכנסו לתחום מועצה אזורית אבו בסמה. ההכרה ביישובים פתחה אפשרות לקבלת שירותים ציבוריים. משרדי המועצה היו בבאר שבע ולא בתחומה.

בראש המועצה עמדה ועדה קרואה (וועדה מינהלית זמנית), שבה כיהן עמרם קלעג'י, לשעבר מנכ"ל משרד הפנים. תקופת הוועדה הארוכה עוררה שאלות על קיום בחירות; בית המשפט העליון קבע שיש לערוך בחירות עד דצמבר 2012.

ההכרה הובילה לפרויקטים של בריאות וחינוך: נבנו מרפאות ובתי ספר, ביניהם בית ספר נווה מדבר. סללו דרכים והושקעו כספים במים וחשמל בסכומי מאות מיליוני שקלים. עם זאת, ארגוני זכויות ציינו שכל עוד עבר זמן רב, רבים מהיישובים עדיין לא חוברו לרשת החשמל הארצית (נכון לפברואר 2008).

ב-2012 החליט שר הפנים לפרק את המועצה ולחלקה לשתי מועצות אזוריות נפרדות, נווה מדבר ואל קסום. המועצה בוטלה בנובמבר 2012. בעקבות הפיצול נדחו הבחירות שבית המשפט קבע, ומקומן הוצבו ועדות קרואות בשתי המועצות החדשות.

אַבּוּ בַּסְמַה הייתה מועצה אזורית. מועצה אזורית היא רשות שמנהלת כמה כפרים.
היא פעלה בנגב בין השנים 2003 ל-2012. היא כללה 11 כפרים בדואים. בדואים הם קבוצה עם חלקים של חיים נודדים.
המועצה טיפלה בחינוך וברווחה של תושבים בכפרים מוכרים וגם בכפרים שלא הוכרו רשמית.
בפועל חיו ביישובים המוכרים כ-45,000 איש. במעגל הרחב של המועצה היו יותר מ-80,000 אנשים.
המועצה הוקמה בעקבות החלטת ממשלה ב-2003. המשרדים שלה היו בבאר שבע.
נבנו בתי ספר, מרפאות וכבישים. הושקעו מאות מיליוני שקלים בתשתיות מים וחשמל. עם זאת, חלק מהכפרים עדיין לא חוברו לחשמל עד 2008.
בנובמבר 2012 בוטלה המועצה. היא חולקה לשתי מועצות חדשות: נווה מדבר ואל קסום.