מועצת שומרי החוקה

מועצת שומרי החוקה (בפרסית: شورای نگهبان قانون اساسی) היא רשות חשובה במערכת הפוליטית של איראן. סמכויותיה מפורטות בחוקה בפרקים 91, 99.

הרכב המועצה
יש במועצה 12 חברים. שישה מהם הם חכמי דת, אנשי דת שמכירים את החוק והחברה, וממונים ישירות על ידי המנהיג העליון (המנהיג העליון הוא המנהיג העליון של המדינה). ששת השאר הם משפטנים, שמומחיים במשפט. את המשפטנים בוחרת המג'לס (הפרלמנט) מתוך רשימה שמגיש ראש הרשות השופטת. גם ראש הרשות השופטת ממונה על ידי המנהיג העליון.

המג'לס הוא הגוף שמציע חוקים, אבל כל חוק חייב לקבל את אישור מועצת שומרי החוקה כדי להיכנס לתוקף. למועצה יש זכות וטו: היא יכולה לחסום חוק אם הוא, לפי דעתה, מנוגד לחוק האסלאמי (חוק שמבוסס על דת האסלאם) או לחוקה של איראן. אם המועצה דוחה חוק, הוא חוזר למג'לס לתיקון. אם אין הסכמה בין המג'לס למועצה, הנושא מועבר להכרעה למועצה לאבטחת האינטרס של המשטר.

העימותים בין המג'לס לרוב היו פוליטיים. בתקופת נשיאותו של מוחמד ח'אתמי ניסו מחוקקים רפורמיסטים להפחית את כוח המועצה, אך נכשלה הניסיון. בתחילת 2004 המועצה פסלה רבים מהמועמדים הרפורמיסטים לפרלמנט. בתגובה, חלק מהשרים איימו להתפטר ו־83 מחוקקים רפורמיסטים החרימו ישיבות.

המועצה פועלת גם בתפקיד של בית דין חוקתי, כלומר מפרשת את החוקה. החלטות חוקתיות דורשות רוב של שלושה רבעים מחברי המועצה. עם זאת, המועצה אינה מקיימת דיונים משפטיים פתוחים שבהם מציגים הצדדים טיעונים באופן רגיל.

כיום כל המועמדים לנשיאות, לפרלמנט ולמועצת המומחים צריכים אישור מהמועצה כדי להרשם ולהתמודד. סעיף בחוקה שהעניק למועצה "פיקוח על הבחירות" עורר מחלוקת. מאז שנות ה־90 החלו חברי המועצה לפרש סעיף זה כזכות לאשר או לפסול מועמדים (מונח בפרסית: نظارت استصوابی). פירוש זה הביא לפסילת מועמדים צעירים ורפורמיסטים בבחינות כשרות.

באופן בולט בבחירות הנשיאותיות של 2005 המועצה פסלה כ־1,000 מועמדים ואתרה רק שישה מתמודדים, ללא נציגים מהגוש הרפורמיסטי. יש המציעים פירושים אחרים לסעיף, כולל פיקוח המבוסס על הצגת ראיות.

חברי המועצה מכהנים שש שנים. כל שלוש שנים מחליפה המועצה חצי מהחברים. למנהיג העליון הסמכות לפטר את חברי הדת במועצה.

היושב ראש המוכר של המועצה הוא אייתוללה אחמד ג'נתי. סגנו הוא המשפטן מוחמד רזא עליזאדה.

מבקרי המבנה השלטוני טוענים כי כוח המועצה מגביל את הדמוקרטיה באיראן. הציבור בוחר נשיא, פרלמנט ומועצת מומחים (גוף של 86 אנשי דת שבוחרים את המנהיג העליון), אבל המנהיג העליון ממנה חלק ניכר ממערכת הבחירה. המנהיג ממנה חצי מחברי המועצה ואת ראש הרשות השופטת, שהמוצע שלו משפיע על האישורים לפרלמנט. כך, לטענת המבקרים, יש למנהיג העליון כוח רב על גופי בחירה שנבחרים על ידי הציבור, וזה פוגע ביכולתם לפקח עליו.

מועצת שומרי החוקה היא גוף חזק באיראן. שמה בפרסית: شورای نگهبان قانون اساسی.

הרכב המועצה
יש בה 12 חברים. שישה מהם הם חכמי דת. חכמי דת הם אנשי דת שמבינים גם בחוקים. ששת האחרים הם משפטנים, כלומר עורכי דין ושופטים.
את חכמי הדת ממנה המנהיג העליון. המנהיג העליון הוא האדם שמוביל את המדינה. את המשפטנים בוחרת המג'לס. המג'לס הוא הפרלמנט, הגוף שנבחר על ידי הציבור.

מה המועצה עושה?
המועצה בודקת חוקים. אם חוק לא מתאים לחוקה (החוקים הבסיסיים של המדינה) או לחוק האסלאמי (חוקים שמגיעים מהדת), היא יכולה לחסום אותו. זה נקרא ווטו. אם יש מחלוקת בין המג'לס למועצה, זה יכול לעבור להחלטה לגורם עליון.

המועצה גם בודקת מי יכול להתמודד בבחירות. מאז שנות ה־90 היא מפרשת את הסמכות הזו כזכות לאשר או לפסול מועמדים. למשל, בבחירות לנשיאות ב־2005 היא פסלה רבים והרישום הותר רק לשישה מתמודדים.

חוקים ותקופות
חברי המועצה מכהנים שש שנים. כל שלוש שנים מתחדשת חצי מהמועצה.

ביקורת
אנשים שמוחים אומרים שלוחשי המועצה נותן כוח רב למנהיג העליון. הם חושבים שזה מקשה על דמוקרטיה, כי המנהיג משפיע על מי יכול להיות מועמד ולמי יש כוח.

מילים מסובכות (הסברים קצרים):
מג'לס, הפרלמנט, הבית שבו מחוקקים חוקים.
חוקה, חוקי היסוד של המדינה.
ווטו, יכולת לחסום חוק.
מועצת המומחים, קבוצה של אנשי דת שבוחרת את המנהיג העליון.