מוצא המינים

"מוצא המינים" (On the Origin of Species) הוא ספרו החשוב של צ'ארלס דרווין, שיצא ב-24 בנובמבר 1859. הוא הציג את התיאוריה שהמינים משתנים בהדרגה באמצעות ברירה טבעית. ברירה טבעית היא מנגנון שבו שינויים מועילים לאורגניזם נשמרים, כי הם עוזרים לו לשרוד ולהתרבות.


דרווין גיבש את רעיונותיו לאורך שנים רבות. הוא הושפע מקריאת עבודות מדעיות, מהתצפיות במסעו על ה"ביגל" (1831, 1836), וממחקריו שנמשכו אחרי שובו. בעבודותיו הראשונות, כמו מחברות הטרנסמוטציה, תיעד שינויים הדרגתיים במינים.


לפני דרווין כבר היו רעיונות שטענו שמינים משתנים, למשל אצל לאמארק. אך ברבים מהמקומות בבריטניה עדיין שלטה השקפת התאולוגיה הטבעית, שאמרה שמינים נוצרו על ידי אל.


המסע על ה"ביגל" נתן לדרווין ראיות רבות: מאובנים, מינים באיי גלאפגוס והסתגלויות סביבות שונות. הוא קלט שהשינויים מצטברים בדורות רבים ויכולים להניב מינים חדשים.


במהלך המסע דרווין אסף דוגמאות ותצפיות מאמריקה הדרומית, אוסטרליה ואיי גלאפגוס. הוא תיעד מאובנים ובחני צורות חיות שונות, וחשב כיצד שינויים קטנים מצטברים לאורך זמן.


לאחר שובו המשיך דרווין לנתח את הממצאים ולכתוב מחברות שבהן צבר את התובנות הראשוניות על השתנות הדרגתית ו"ברירה".


שני מחקרים מרכזיים השפיעו על דרווין: ספרו של צ'ארלס לייל על גאולוגיה, שטען שהתהליכים האיטיים מצטברים לאורך זמן (אוניפורמיזם), ומאמרו של תומאס מאלתוס על האוכלוסייה, שהדגיש תחרות על משאבים. רעיון מלחמת הקיום של מאלתוס היה מרכזי בהבנת הברירה הטבעית.


ספר אנונימי משנת 1844 הציע רעיונות דומים. התגובות אליו גרמו לדרווין להעמיק בניסויים ובמחקרים, למשל בעבודותיו על בלוטי הים.


הספר יצא בתקופה של חילון והשפעה של המהפכה התעשייתית. התקופה סייעה הן להפצת רעיונות והן לעיצובם.


דרווין דחה את הפרסום שנים רבות. הסיבות מוצעות כלפי פחד מתגובות, חוסר סיום של ממצאים, מחלות במשפחה, ושאיפה להוכחות מדעיות חזקות.


ב-1858 שלח אלפרד ראסל וולאס מסמך שבו הציע רעיון דומה לברירה טבעית. כתוצאה הודעה משותפת על הרעיון פורסמה. וולאס ודרווין נשארו עמיתים.


ב-24 בנובמבר 1859 פורסם "מוצא המינים". הספר עורר דיון ציבורי ומדעתי רחב, והניע ויכוחים על מקום האדם, הדת והחברה.


הספר מחולק לחלקים: פרקים 1, 5 מציעים את העקרונות; פרקים 6, 9 דנים בבעיות ובמתנגדים; פרקים 10, 14 מראים דוגמאות בטבע; והפרק האחרון מסכם.


פרק 1: שינויים בתנאי ביות, דרווין מציג אנלוגיה בין ברירה מלאכותית (גידול על ידי אדם) לברירה טבעית.

פרק 2: השתנות בטבע, הוכחות לגיוון וקושי להבחין בין מינים לזנים (תת-מינים).

פרק 3: מלחמת הקיום, כל אורגניזם מתמודד על משאבים ורבייה.

פרק 4: הברירה הטבעית, מנגנון שמסביר כיצד שינויים מועילים נשמרים.

פרק 5: חוקי ההשתנות, דרווין דן במקורות השונות ובגורמים סביבתיים.

פרקים 6, 9: דרווין עונה על קשיים, כמו הופעת איברים מורכבים והיעדר צורות ביניים, ומסביר כיצד אבולוציה הדרגתית יכולה לפתח מורכבות.

פרקים 10, 14: דוגמאות בגאולוגיה, תפוצה גאוגרפית, מורפולוגיה ואמבריולוגיה.

פרק 15: חזרה וחתימה, סיכום הטיעון.


הספר כתוב בצורה נגישה ולא רק למדענים. דרווין בונה את התיאוריה על הרבה עובדות ממגוון תחומים.


דרווין ניסה להציג את תורתו כהסבר עקבי, ולהחליש תיאוריות בריאתניות. הוא השווה את עצמת ההסבר לערכים של מדענים כמו ניוטון.


הספר הופיע בשש מהדורות, הוציא 18,000 עותקים ופורסם בשפות רבות עוד בחייו של דרווין.


התגובות היו מעורבות: תמיכה מדעית לצד התנגדות דתית וחברתית. רק בתחילת המאה ה-20 הפכה התאוריה לבסיס המקובל של המדע.


עד שנת 1875 רוב המדענים קיבלו שהאבולוציה התרחשה, אך לא כולם הסכימו שברירה טבעית היא הגורם העיקרי. בהמשך התגלו חוקי התורשה של מנדל ו-DNA שחיזקו את התאוריה.


מתנגדים ביקשו הסבר לתורשה ולגיל כדור הארץ. הוכחות חדשות במאה ה-20, כולל תארוך רדיומטרי, פתרו חלק מהבעיות.


חברים בולטים כמו לייל, הוקר, גריי והקסלי תמכו בדרווין והגנו על רעיונותיו.


התאוריה עוררה התנגדות דתית, בעיקר בגלל שהיא הקטינה את מעמד האדם בממלכת החי.


דרווין הימנע מפירוש חברתי בספר. מצד שני, רעיונות ממנו נוצלו מאוחר יותר בצורת דרוויניזם חברתי.


תרגום רעיונות ביולוגיים למדיניות חברתית נעשה מאוחר יותר על ידי אחרים. דרווין עצמו נמנע מלדון במדיניות חברתית בספר.


דרווין לא הכריע בשאלת קיומו של אל. מצד אחד התאוריה אפשרה קיום של אמונה; מצד שני היא גרעה מהמעמד המיוחד של האדם בטבע.


הספר השפיע עמוקות על המדע, החברה וההשקפות על האדם בעולם הטבע.

"מוצא המינים" הוא ספר של צ'ארלס דרווין. הוא יצא ב-24 בנובמבר 1859. דרווין הסביר איך חיים משתנים עם הזמן.

ברירה טבעית (תהליך שבו תכונות מועילות נשמרות כי הן עוזרות לשרוד) היא הבסיס להסבר שלו.


דרווין הפליג ב-1831 עד 1836 על ה"ביגל". שם ראה צמחים ובעלי חיים שונים. הוא ראה גם מאובנים (שאריות של יצורים ישנים), וזה נתן לו רעיונות חשובים.


דרווין קרא עבודות של צ'ארלס לייל. לייל אמר שהתהליכים בטבע קורים לאט לאורך זמן. דרווין קרא גם את מאלתוס. מאלתוס הסביר שיש תחרות על מזון ומשאבים.


חוקר אחר, וולאס, שלח רעיון דומה ב-1858. הם פרסמו הודעה משותפת לפני שדרווין פרסם את ספרו.


הספר מחולק לפרקים. בתחילה דרווין מסביר דוגמאות מהגידול של בעלי חיים על ידי אנשים. אחר כך הוא מסביר את רעיון מלחמת הקיום, תחרות טבעית על אוכל ומקום.

דרווין מסביר גם למה ישנם מינים דומים ולמה קשה להגיד מתי משהו הוא מין או זן (זן = סוג משנה בתוך מין).

הוא עונה על בעיות, כמו איך איברים מסובכים יכולים להיווצר בהדרגה.


הרבה אנשים ראו את הספר. חלק תמכו, וחלק התנגדו מסיבות דתיות או מדעיות. מאוחר יותר מצאו ראיות נוספות שנתמכו ברעיונותיו.

דרווין לא דיבר הרבה על בני אדם בספר הזה. רעיונותיו השפיעו גם על דיונים חברתיים,
אבל הוא עצמו לא כתב על מדיניות.