מוראט השלישי נולד במניסה ב-4 ביולי 1546. אביו היה סלים השני וסבו סולימאן המפואר. בילדותו מונה לסנג'ק ביי (מושל אזורי) בשלבי הנעורים, ושירת בקרבות לצד אביו וסבו. בשנת 1563 קיבל את ספייה, שפחה (אישה בחצר), והיא לידתה את בנו הבכור מהמט השלישי.
לאחר מות אביו ב-13 בדצמבר 1574 הוזמן לאיסטנבול והוכתר ב-22 בדצמבר בתור הסולטאן השנים עשר. כדי למנוע מאבקים על הכתר, חמשת אחיו מתו בהתאם לחוקי התקופה. בתחילת שלטונו השאיר בתפקיד את הווזיר הגדול סוקולו מהמט פאשה; הווזיר הגדול הוא מעין ראש ממשלה שינהל עבורו את ענייני המדינה.
במהלך שלטונו ניהלו העות'מאנים קרבות בכמה חזיתות. במזרח נלחמו באימפריה הספווית (אימפריה פרסית) בין השנים 1578, 1590. הבחינה הפרסית הפנימית איפשרה לעות'מאנים לכבוש אזורים בצפון-מערב פרס, כולל אזורים של היום כמו אזרבייג'ן וגאורגיה. בינואר 1590 נחתם הסכם שבו נותרו השטחים האלה בידי העות'מאנים, והאימפריה הגיעה לשיא גודלה.
בשנת 1578 הובסו כוחות פורטוגל במרוקו. בשנת 1580 הושגו הבנות עם ההאבסבורגים וסיום עימותים מוקדם. בתחילת שנות ה-90 של המאה התעוררו בעיות פנימיות ברחבי העולם המוסלמי, כולל מרידות וציפיות משיחיות, וזה השפיע גם על האימפריה.
בשנת 1593 פרצה מלחמה מול אוסטריה והאזורי הבלקן, וחלק מהנסיכויות המורדות חזרו לשליטה העות'מאנית רק אחרי מותו.
היסטוריונים רואים בתקופת סולימאן השיא. כבר בזמן של סלים השני ויותר בתקופת מוראט נראו סימני הידרדרות. בעיות כלכליות, אינפלציה, גידול אוכלוסין ועלויות מלחמה רבות, פגעו במדינה. בנוסף נרשמה שחיתות פוליטית, והממשל סבל מחוסר התמקדות של הסולטאן בענייני מדינה.
מוראט העדיף להישאר באיסטנבול ולא לצאת למערכות חוץ. הוא העביר את מושבו להרמון (בית הסולטן) ובלו זמן בפנאי ובבידור. בתקופה שלו התקיימה תופעת "סולטנות הנשים": נשים חזקות בארמון השפיעו על מדיניות המדינה. אמו נורבאנו והאסקי ספייה מילאו תפקידים בולטים.
בתקופת שלטונו הוא התמקד גם במדע, מיסטיקה וספרות. היה לו מדריך רוחני בשם שודג'ה דדה. הוא תמך בתרגומים של ספרים ובבנייה אדריכלית, ובזמנו נוצרו כתבי יד חשובים ונבנו מסגדים, כולל פרויקטים של המהנדס מימר סינאן במניסה.
בשל תקופה מוקדמת של בעיות אישיות, בתחילה הייתה לו אישה אחת בלבד. לאחר טיפול רפואי בידי רופאים שהזמינה אמו, גדל מספר הנשים בארמונו. בסופו של דבר היו לו עשרות ילדים.
מוראט השלישי מת ב-16 בינואר 1595, ככל הנראה ממחלת בטן. בנו הבכור מהמט השלישי עלה לשלטון מיד. מוראט נקבר בקבר מפואר ליד איה סופיה.
מוראט נולד ב-4 ביולי 1546 בעיר מניסה. אביו היה סלים השני וסבו סולימאן המפואר. כבן נוער מונה מושל במקום קטן, שנקרא סנג'ק ביי (מושל אזורי). אחר כך חי בעיקר במניסה.
בשנת 1574 מת אביו. מוראט הגיע לאיסטנבול והוכתר כסולטן. חמשת אחיו מתו לפי חוק של אותה תקופה. הוא שלט מ-1574 עד 1595.
הווזיר הגדול (מעין ראש ממשלה) ניהל הרבה עניינים עבורו בתחילה.
מוראט נלחם בממלכה הפרסית בין 1578 ל-1590. העות'מאנים כבשו אזורים במזרח. בשנת 1590 סיכמו את הגבולות, והאימפריה הגיעה לשיא גודלה.
בשנת 1578 הובסו כוחות פורטוגל במרוקו.
בהמשך היו גם בעיות בכלכלה ומרידות קטנות. בשנותיו פרצה מלחמה חדשה במערב.
מוראט כמעט תמיד נשאר באיסטנבול. הוא גר בהרמון (בית הסולטאן). הוא אהב בידור, נשים וסיפורים. נשים בארמון השפיעו הרבה על הממלכה. הוא אהב גם ספרים, מיסטיקה ואמנות. היתה לו אישיות רוחנית בשם שודג'ה דדה.
מוראט מת ב-16 בינואר 1595, כנראה ממחלה בבטן. בנו מהמט השלישי ירש את הכס. מוראט נקבר ליד איה סופיה.
תגובות גולשים