שער הפרחים (בערבית: באב א-זאהרה), הנקרא גם שער הורדוס, עומד בחלק הצפוני של חומות ירושלים. מחוץ לשער נמצאים שכונת באב א-זהרה והמוזיאון הרוקפלרי.
השער נבנה בידי סולימאן המפואר בשנת 1539. הכניסה המקורית הייתה זוויתית: נכנסים מהמזרח ופונים שמאלה אל תוך העיר. בתחילת המאה ה־19 נחסם השער באבנים, והוא נפתח שוב לקראת סופה לבקשת תושבי השכונה הסמוכה. נראה שהשלטון העות'מאני הסכים כדי להקל על חילופי משמרות הצבא.
השם הערבי העתיק הוא 'באב אל-סאהרה', 'שער המהלכים בלילה', על שם בית קברות מוסלמי מולו שנקרא א־סאהרה. בבית הקברות עומד תותח הרמדאן. תותח זה יורה מדי ערב בחודש הרמדאן כדי לציין את תום הצום. שיבוש ההגייה בין האות ס' לז' הפך את השם ל'באב א־זאהרה', שפירושו 'שער הפרחים', ושם זה הוביל לבלבול לגבי מקור השם. לא נכונה הטענה שהשם נובע מעיטורי פרחים בשער, שכן כל שערי החומה מעוטרים.
במדינות אירופה כינו את השער 'שער הורדוס' מתוך אמונה שתגור בביתו של הורדוס אנטיפס בקרבת מקום. זו טעות היסטורית.
בסוף שנות ה־90 ערכה רשות העתיקות חפירות מדרום וממזרח לשער. נמצאו תשע שכבות ארכאולוגיות, מהתקופה הישראלית הקדומה (תקופת הברזל) ועד התקופה העות'מאנית. בין הממצאים היו מבנים מסופית תקופת בית שני, קטע מחומה ביזנטית ושרידים כבדים מתחת לחומה העות'מאנית. שרידים אלה זוהו כביצורים מתקופות האסלאם הקדום והימי־ביניימי. ממצאים אלה מדגישים שהחומה הצפונית הייתה נקודה חלשה אסטרטגית, ומשם פרצו לעתים אויבים אל העיר, עד לכניסת צנחנים לעיר העתיקה ממזרח ב־1967.
שער הפרחים הופיע בשטר של מאה שקל בסדרת השטרות שנקראה 'סדרת השערים'.
רחוב שער הפרחים מתחיל בשער ומסתיים ברחוב שער האריות. הרחוב חוצה כמה רחובות מקומיים.
ליד השער יש מתחם של כמה בתים יהודיים. קרובה גם שכונת באב אל־חוטה, שהיא שכונת עוני בעיר העתיקה, ובה גרים קבוצות מיעוט שונות, ביניהן הצוענים. בתוך החומה, בצדו הפנימי של השער, פועל שוק קטן לפירות וירקות ואצורה זאווית אל-הונוד, אכסניית הודים, מרכז של קהילה הודית-מוסלמית קטנה בירושלים.
שער הפרחים (בערבית: באב א-זאהרה) נמצא בצפון חומות ירושלים. מחוץ לשער יש שכונה ומוזיאון.
הוא נבנה ב־1539 על ידי סולימאן המפואר. הכניסה המקורית הייתה בזווית. בתחילת המאה ה־19 סגרו את השער ואז פתחו אותו שוב.
השם הערבי הישן הוא 'באב אל-סאהרה'. סאהרה פה אינה המדבר. היא שם של בית קברות ליד השער. ליד בית הקברות עומד תותח. בתור מנהג, הוא יורה בסוף הצום בחודש הרמדאן. שיבוש הגייה הפך את השם ל'באב א־זאהרה', 'שער הפרחים'. זה בלבול בשם, לא בגלל פרחים על השער.
בסוף שנות ה־90 חפרו במקום. הם מצאו שכבות רבות של מקומות מגורים וקירות ישנים. היו שם שרידים מתקופות קדומות, כולל ממצאים מבית המקדש והתקופות הביזנטית והעות'מאנית.
השער הופיע על שטר של מאה שקל בסדרת שטרות ישנה.
רחוב מתחיל בשער ונגמר ברחוב אחר בעיר העתיקה. ליד השער יש מתחם של כמה בתים יהודיים. קרובה גם שכונת באב אל־חוטה. בתוך השער יש שוק קטן לפירות וירקות. יש שם גם זאווית אל-הונוד, אכסניה של קהילה הודית.
תגובות גולשים