מושית השבע

מושית השבע (Coccinella septempunctata), הנקראת גם פרת משה רבנו, היא חיפושית בעלת גוף סגלגל-כדורי וקוטיקולה, כלומר שלד חיצוני קשיח. עליהיה האדומות מכוסות נקודות שחורות; יש ארבע נקודות בכל חיפוי כנף. כשהכנפיים סגורות שתי נקודות מתלכדות ונראה שבעה נקודות, לכן שמה.

שאר הגוף שחור, ובקדמת החזה יש שני כתמים לבנים. למושית שיש לה 6 רגליים בקירוב אורך של 4, 8.5 מ״מ. רגליה קצרות ומקופלות בזמן מנוחה.

מושית השבע היא טורפת. היא ניזונה בעיקר מכנימות עלים, חרקים קטנים המזיקים לצמחים. נקבה בוגרת יכולה במהלך חייה לאכול אלפי כנימות, והזחל שלה גם הוא טורף יעיל.

מושית השבע נפוצה באירופה, אסיה, צפון אפריקה וצפון אמריקה. היא חיה על צמחים ועלים, קרוב למושבות כנימות, משום ששם נמצא מזונה. הפעילות שיא באביב.

עם סוף האביב מושיות בוגרות נישאות לעיתים ברוח לאזורים גבוהים. בקיץ הן מתרכזות במושבות גדולות. בסתיו הן חוזרות לאזורי נמוך.

למושית גלגול מלא, כלומר ארבע שלבים: ביצה, זחל, גולם (פגית), ובוגר. בסוף האביב או בתחילת הקיץ הנקבה מטילה אשכולות של כ־6,000 ביצים צהובות בצד התחתון של עלים, ליד כנימות. הזחלים שחורים-כתומים ניזונים מהכנימות. לאחר תקופת אכילה הם מתגלמים. לאחר כארבעה שבועות תופיע מושית בוגרת.

כשהמושיות יוצאות מהגולם צבע כנפי החפייה יכול להיות צהוב או כתום. רק לאחר זמן הצבע הופך לאדום ומופיעות הנקודות.

אין הבדל ברור במראה בין זכר ונקבה; הזכר מעט קטן יותר. צבעי הגוף הבוהקים הם אזהרה לטורפים (אֲפּוֹסמָטִיזְם), כלומר הם מסמנים טעם רע או רעל. בעת סכנה מושית עלולה להעמיד פנים שהיא מתה. היא גם יכולה להפריש נוזל צהוב עם טעם מר, וליצור אלקלואיד בשם קוקסינלין, חומר שמגן עליה.

תוחלת חיים ממוצעת עומדת על שנתיים עד שלוש.

מושית השבע מועילה מאד לחקלאות. היא טורפת כנימות שמשחיתות יבולים. חקלאים משתמשים בה להדברה ביולוגית, משחררים מושיות בשדות כדי להפחית מזיקים בלי כימיקלים. בגלל מראהה הנחמד והיעדר סכנה לאדם, נחשבת לחיפושית מבורכת ובעלת מזל במסורות רבות.

השם המדעי Coccinella septempunctata מגיע מלטינית: coccine = ארגמן, septem = שבע, punctata = נקודה. למושית שבע או שמונה נקודות, אך שתי נקודות סמוכות מתמזגות במבט חיצוני ונראה רק שבע.

למושית שמות עממיים רבים. בעדות רבות היא נתפסת כחיה מזל או קדושה.

מושית השבע טורפת כנימות עלים.

תקריב אחרי יציאה מהגולם.

זחל וגולם של מושית השבע.

מושיות מזדווגות ועם כנפי חפייה פתוחות.

מושית השבע נקראת גם פרת משה רבנו. היא חיפושית קטנה ואדומה. על הכנפיים יש נקודות שחורות. כשהכנפיים סגורות, שתי נקודות מצטלבות ונראה שיש שבע נקודות.

לגוף יש שלד חיצוני קשה. יש לה שש רגליים. אורך הגוף כארבעה עד שמונה מילימטרים.

מושית השבע אוכלת כנימות. כנימות הן חרקים קטנים שאוכלים עלים. גם הזחל של המושית אוכל כנימות.

מושית השבע חיה באירופה, אסיה, צפון אפריקה וארצות נוספות. היא נמצאת על עלים ובצמחים. היא פעילה במיוחד באביב.

בקיץ מושיות יכולות להיקבץ במקומות גבוהים. בסתיו הן חוזרות למקומות נמוכים.

מושית עוברת ארבעה שלבים: ביצה, זחל, גולם, ובוגר. הנקבה מטילה הרבה ביצים צהובות מתחת לעלים, ליד מקומות שיש בהן כנימות. הזחלים נולדים שחורים-כתומים, אוכלים הרבה ואז הופכים לגולם. אחרי כמה שבועות יוצאת מושית בוגרת.

כאשר מושית מרגישה סכנה, היא עלולה להעמיד פנים שהיא מתה. היא גם יכולה להפריש נוזל מריר שמרתיע טורפים. זה עוזר לה להישאר בטוחה.

מושית השבע טובה לחקלאים. היא אוכלת מזיקים של צמחים. חקלאים משחררים מושיות בשדות כדי לשמור על היבול בלי ריסוסים.

השם הלועזי שלה מצביע על המילה "שבע". יש לה למעשה שמונה נקודות, אך שתי נקודות נראות כאחת כשהכנפיים סגורות.

בתרבויות רבות רואים בה סמל למזל ולדברים טובים.

מושית אוכלת כנימות.

זחל וגולם של מושית.