טריפה

טריפה (Predation) היא יחס־גומלין שבו מין אחד, הטורף, ניזון מגופו של פרט אחר, הנטרף, בכך שנגרם לו מוות. טורפים יכולים להיות בעלי חיים, פטריות וצמחים טורפים, ואפילו בני אדם לפעמים.

טריפה כוללת צורות שונות: ציד רגיל, פרזיטואידים (טפילים שמסיימים את מחזורם בהרג הפונדקאי), ואף מסנני פלנקטון שאוכלים יצורים חיים. יש גם מקרים שבהם אוכלי צמחים (כמו אוכלי זרעים) גורמים למות הופרד, ונחשבים לחלק מהטריפה.

טורפים משקיעים הרבה אנרגיה בחיפוש ובתפיסת הטרף, כי נטרפים מפתחים הגנות חזקות. שיטות הציד העיקריות הן מרדף (תאוצה אחרי הטרף) ומארב (הסתרה והמתנה). רבים משתמשים בחושים חזקים, ראייה, שמיעה וריח, כדי לאתר ולמדוד מרחק. חלק מהטורפים צדים בקבוצות כדי להפיל טרף גדול יותר.

טכניקות להריגה מגוונות: נשיכה, חניקה, ארס, זריקה של אבנים, הטבעה או משיכת הטרף לפגיעה מצוקים. טורפים גם משתמשים בכלים כמו שיניים וטפרים, או אפילו בארס וחסינות לרעלים של הטרף. חלקם בולעים את הטרף בשלמותו; אחרים בפתים או שומרים אותו למאוחר.

טריפה היא מנוע מרכזי של ברירה טבעית. לאורך זמן טורפים וטרפם עוברים "מירוץ חימוש" אבולוציוני: הנטרפים מפתחים הגנות והטורפים משכללים שיטות ציד כדי לעקוף אותן. תוצאה: מגוון גדול של שיטות ציד והגנה.

בטבע יש פירמידת אקולוגיה שבה טורפים ראשוניים ניזונים מיצורים קטנים, וטורפי־על (ללא טורפים טבעיים) שומרים על איזון על ידי שליטה במספר הנטרפים. כשטורפי־על נעלמים, אוכלוסיות נטרפים יכולות לגדול מדי ולשנות בתי גידול. דוגמה: החזרת זאבים לפארקים יכולה לצמצם אוכלוסיות איילים ולשקם צמחייה.

מודל בסיסי בלימוד דינמיקת אוכלוסיות הוא מודל לוטקה, וולטרה (Lotka, Volterra). במודל זה מציינים את גודל אוכלוסיית הנטרפים ב־N ואת גודל אוכלוסיית הטורפים ב־P. כשהנטרפים רבים, גם מספר הטורפים גדל; כשהטורפים רבים מדי, אוכלוסיית הנטרפים יורדת, ואז גם מספר הטורפים יורד. זה יוצר תנודות מחזוריות שאכן נצפו בטבע.

נטרפים פיתחו דרכי הגנה רבות: הסוואה, התרחקות לזמנים שבהם הטורפים פחות פעילים (לילה), ריצה, לחימה, או חומרים רעילים. חלק מההגנות מורכבות ומיועדות להגן על הצאצאים או על הקבוצה. בקבוצות חיות שומרים זה על זה, הם מזהירים, מבלבלים את הטורפים ולעיתים תוקפים יחד.

יש מקרים של התאמה מיוחדת: מין רעיל מאוד יכול להסתתר בפני טורפים, ובמקרים אחרים טורפים פיתחו עמידות לרעלים כדי לטרוף אותו.

האדם צדה ודג במשך אלפי שנים, אך כיום רוב הבשר מגיע מחקלאות. פעילות האדם משפיעה על חיות הבר: חיסול טורפים גרם לעתים לגדילה מופרזת של נטרפים ולהרס בתי גידול. מצד שני אנשים משתמשים בטורפים להדברה ביולוגית ומאמנים חיות לציד, כמו בזים.

תרבות ופופולריות: טורפים מופיעים בסרטים, במיתולוגיות ובאגדות. בעבר רבים זכו לתדמית שלילית; היום חלקם מוגדרים כמינים כריזמטיים שנדרשים לשימור.

דוגמאות לטורפים: טיגריס ששולט באוכלוסיית איילים (אייל סמבר), שפיריות שמצליחות ללכוד זבובים בשיעור גבוה מאוד, נמרים, לוטרות, עיטים, זיקיות, ורכיכות טורפות כמו דיונאה.

טריפה היא כשחיה אחת אוכלת חיה אחרת. החיה שאוכלת קוראים לה טורף. החיה שנאכלת קוראים לה נטרף.

לא רק חיות גדולות טורפות. גם צמחים טורפים ופטריות יכולים להיות טורפים. יש טפילים שקורעים את חיית הפונדקאי בסוף והם דומים לטורפים.

טורפים מחפשים טרף בדרכים שונות. חלקם רודפים אחרי הטרף. אחרים ממתינים ומפתים אותו ממארב. הם משתמשים בראייה, ריח ושמיעה כדי למצוא אוכל.

חלק מהטורפים צדים ביחד בקבוצה. הם יכולים להשתמש בשיניים, טפרים או ארס כדי להחזיק את הטרף.

טורפים ועצמם והנטרפים משתנים ביחד במשך זמן רב. כשהנטרפים רבים, גם הטורפים רבים. כשהטורפים רבים, מספר הנטרפים קטן. זה יוצר עליות ומורדות בכמויות.

נמצאים שיטות הגנה רבות: הסוואה (התחפשות), ריצה, הסתתרות, או רעילות. בעלי חיים גם מתאחדים בקבוצות כדי להגן על עצמם.

אנשים צדים ודגים לפעמים. לפעמים אנשים הורגים טורפים כי הם חוששים על המשק או על עצמם. לפעמים אנשים שומרים על טורפים כדי לעזור לטבע.

דוגמאות שטובות לזכור: טיגריס, זיקית, שפירייה שעפה ותופסת זבוב, ולוטרת ענק שאוכלת דג.