מושל הוא ראש מדינה של יחידה ממשלתית, כמו מדינה פדרלית או טריטוריה. סמכויות המושל משתנות בין המדינות: לעתים הוא נבחר ישירות על ידי התושבים, ולעתים ממונה על ידי רשות מרכזית.
תפקיד המושל התחיל ברומא. שם המושל (הנציב) ניהל פרובינקיה. הוא פיקד על הצבא, טיפל במשפטים ובמיסים, וניהל את נכסי המדינה.
בשלב הקולוניאלי המושל היה נציג הכתר הבריטי במושבות. הוא קיבל סמכויות מנהליות, צבאיות ושיפוטיות, ומונה בידי המונרך בהמלצת ממשלת בריטניה. עם התפתחות מושבות לעצמאות, תפקידו הצטמצם ונהפך לעתים לסמלי, כמושל כללי שמייצג את המלך.
בארצות הברית כל מדינה בפדרציה עומדת בראש הרשות המבצעת מושל נבחר. המושל אחראי לניהול ענייני המדינה, אך כפוף לחוקת המדינה ולבתי המשפט המקומיים. בחלק מן המדינות חלק מהתפקידים המנהליים נבחרים בנפרד מהאיש המושל. זה יכול ליצור מצב שבו מושל ותובע מדינה יהיו משתי מפלגות שונות.
תקופת כהונה נפוצה היא ארבע שנים, אך יש יוצאים מן הכלל: בורמונט וניו המפשייר תקופת המושל היא שנתיים; בווירג'יניה הנהוג מגביל את המושל לקדנציה אחת; במדינות אחרות אין הגבלה על מספר הקדנציות. מספר נשיאים אמריקאיים שימשו קודם לכן כמושלי מדינות.
מושל כללי (Governor-General) הוא הנציג הרשמי של המונרך בממלכה עצמאית מתוך מדינות חבר העמים הבריטי. המושל הכללי ממונה רשמית על ידי המונרך, אך בדרך כלל בהמלצת ראש ממשלת המדינה. מאז אמצע המאה ה־20 המינוי נעשה בפועל על ידי הממשלה המקומית, והתפקיד הפך ברוב המקרים סמליל.
המושל הכללי נושא בתפקיד חוקתי וטקסי. הוא מופקד על הענקת הסכמה מלכותית לחוקים, מינוי שרים ושופטים, פיזור הפרלמנט וקיום טקסים רשמיים. מבחינה מסורתית תפקידו ניטרלי וא־פוליטי, ופועל על פי עצת הממשלה הנבחרת.
בקנדה המושל הכללי מייצג את המלך כאשר הוא אינו במדינה. תפקידו טקסי בדרך כלל: הוא מעניק פרסים, מייצג את המדינה בטקסים ומשמש מפקד עליון סמלי של הצבא.
מושל כללי בניו זילנד מונה על ידי המונרך לפי הצעת ראש הממשלה. תקופת כהונתו מקובלת כחמש שנים. תפקידיו כוללים מינוי שרים, מתן הסכמה לחקיקה ופיזור הפרלמנט. בנוסף יש לו תפקידים טקסיים ופומביים המאחדים את המדינה.
באוסטרליה המושל הכללי מייצג את זכות הכתר וממלא סמכויות חוקתיות וטקסיות. למרות סמכויותיו בחוק, הוא בדרך כלל פועל לאחר ייעוץ ראש הממשלה ואנשיו, בהתאם למסורת הווסטמיניסטרית.
בגרמניה מקביל המושל לראש ממשלת מדינה (Ministerpräsident). הוא נבחר על ידי הפרלמנט המדינתי, ממנה את השרים ומכוון מדיניות בתחומי סמכות המדינה, כמו חינוך ומשטרה. ראשי המדינות מייצגים את מדינותיהם גם ברמה הפדרלית דרך מועצת הפדרציה (Bundesrat).
בהודו המושל הוא נציג הנשיא בכל מדינה, ומונה לתקופת חמש שנים. תפקידו בעיקר סמלי וחוקתי; בפועל ראש הממשלה המדינתי (Chief Minister) הוא ראש הרשות המבצעת. בחירום פוליטי יש למושל סמכויות מיוחדות, כולל האפשרות להציע שלטון נשיאותי זמני.
בברזיל מושלי המדינות נבחרים ישירות כל ארבע שנים. הם מנהלים את חיוני המדינה כמו חינוך, בריאות וביטחון. המושל כפוף לחוקה הפדרלית ולפקח חוקתי של האספה המחוקקת המדינתית, שיכולה לפקח עליו ואף להדיחו במקרים חמורים.
מושל הוא מי שמנהיג יחידה של מדינה. לפעמים המושל נבחר על ידי האנשים. לפעמים הוא ממונה על ידי המדינה הגדולה.
ברומא הקדומה היו מושלים שהגנו על הפרובינקיות. הם שמרו על החוק, גבו מיסים וניהלו את הצבא.
בימיי הקולוניה המושל היה נציג המלך. אחרי שהמושבות קיבלו עצמאות, המושל הפך לתפקיד יותר טקסי.
בארה"ב כל מדינה בוחרת מושל. המושל מנהל את מדינתו בעזרת צוות. ברוב המדינות הוא נשאר בתפקיד ארבע שנים.
מושל כללי מייצג את המלך במדינות שהן חלק מחבר העמים. בדרך כלל ראש הממשלה המקומי בוחר מי יהיה המושל הכללי.
קנדה - המושל הכללי מייצג את המלך בטקסים ומחלק פרסים.
אוסטרליה וניו זילנד - גם שם המושל הכללי הוא נציג המלך. תפקידיו טקסיים וגם חוקתיים.
הודו - המושל ממונה על ידי הנשיא. הוא תפקיד בעיקר סמלי, אך יש לו סמכויות בשעת משבר.
ברזיל - מושלי המדינות נבחרים בבחירות כל ארבע שנים. הם דואגים לחינוך, בריאות וביטחון במדינתם.
תגובות גולשים