מזור

מָזוֹר הוא מושב (יישוב חקלאי קהילתי) סמוך לעיר אלעד, בצד כביש לוד, פתח תקווה. המושב שייך לתנועת המושבים ולמועצה אזורית חבל מודיעין. ממזרח לו נמצא כביש 6, ממערב הקיבוץ בארות יצחק וכביש 40, מצפון המושב נחלים וכביש 471, ומדרום גבעת כח.


המושב נוסד ביוני 1949 על ידי עולים מצ'כיה והונגריה וכן ניצולי שואה. הם התיישבו בבתי הכפר הערבי הנטוש אל-מוזירע (אום זרע), ושמו הראשוני של היישוב נגזר משם זה. בתחילת הדרך הגיעו חלוצים לגברים כדי להכין את הבתים למגורים.

ב-1951 שונה השם ל"מזור" אחרי הקמת משתלה ומפעל לצמחי מרפא על ידי מרדכי קליין. המפעל לא הצליח, אך השם נשאר (מזור קשור לרעיון של ריפוי).

בתחילת שנות ה-50 התארגנו התושבים ובהדרגה עברו ליישוב קבע כשלושה קילומטרים מערבה. בשנות ה-50 חיו במושב עשרות משפחות, ובהמשך שטח המושב הורחב.

שטחו כ־2,300 דונם. במרכז המושב רחובות ובתי תושבים, ובצידי המושב חלקות חקלאיות. במרכז הושמה מצבת זיכרון לנופלים מבני המושב. כיום יש במושב כ-81 נחלות ועוד כ-150 מגרשים בהרחבה, ורוב התושבים חילונים.

במושב פועלת חוות מזור ותנועת נוער של האיחוד החקלאי שמארגנת פעילויות שבועיות לילדים ועוזרת בטקסים ואירועים. אחד ממקימי המושב, גרשון אריך שטיינר, תיעד את ההקמה בספרו "כפר בספר".

בנחל המזור זורם נחל אכזב (נחל שלא זורם כל השנה).

מָזוֹר הוא מושב. מושב הוא כפר חקלאי שבו אנשים חיים ועובדים ביחד. הוא קרוב לעיר אלעד, ליד כביש לוד, פתח תקווה.


המושב נולד ב־1949. עולים מצ'כיה והונגריה ובני שורדים הקימו אותו. בתחילה קראו לו אום זרע. אחר כך קראו לו מזור, על שם משתלה לצמחי מרפא.

בהמשך עברה הקבוצה ליישוב קבע במרחק של כשלושה קילומטרים מערבה. היום יש במושב חוות חקלאות ותנועת נוער עם פעילויות לילדים.

נחל המזור הוא נחל אכזב. נחל אכזב הוא נחל שלא זורם כל השנה.


דרום־מזרחית למושב עומד מבנה קבורה רומי גדול משנות ה־200 לספירה. המבנה שמור עד לגובה הקומה השנייה. מקום זה שימש גם כתפילה מוסלמית והיום הוא גן לאומי קטן של כ־25 דונם. בקרבתו נמצאו שרידים ובזיליקה ובית עם רצפת פסיפס. לפי מסורת נוצרית, שם נקבר יוחנן המטביל.