מחלוקת החישוב הכלכלי התנהלה בין שתי מלחמות העולם. היא נוצרה בעקבות מאמר של לודוויג פון מיזס מהאסכולה האוסטרית. מיזס טען שכלכלה סוציאליסטית טהורה אינה יכולה לבצע חישוב כלכלי תקין.
מיזס אמר שבכלכלה מורכבת צריך לבצע חישוב כדי להחליט מה לייצר. חישוב כזה דורש כסף כיחידת חישוב. כסף הוא אמצעי חליפין כללי שמאפשר להשוות בין מוצרים שונים.
לטענתו יש שני תנאים לחישוב כלכלי מוצלח. ראשון, חייבים לחשב לא רק מוצרים סופיים, אלא גם מוצרים מדרג גבוה יותר, כמו חומרי גלם. שני, צריך כסף ומחירים שיעידו מי מוכן לשלם ומה שווה כל דבר.
בכלכלה סוציאליסטית טהורה המערכת שייכת לקהילה. לכן, לפי מיזס, אין שוק חופשי ואין מחירים אמיתיים למוצרים מדרג גבוה. ללא מוכרים וקונים לא ניתן לקבוע מחיר, לדוגמה, לשק גרעיני חיטה.
מיזס גם טען שהרעיון שחישוב אפשרי על בסיס תאורית הערך של העבודה (המרקסיסטית) לא מצליח. הוא הראה שהשיטה מתעלמת מאיכות החומרים ומההבדלים בכישורי העובדים. לכן לא ניתן לקבוע ערך אמיתי של מוצר רק לפי זמן העבודה.
בעיה נוספת היא עצם האחריות והיוזמה. מיזס חשב כי הנחת הסוציאליסטים שאנשים יעבדו במרץ כי הם שותפים לתוצרים היא אוטופית. הוא אמר שהלאמה משנה את הדרך שבה מנוהלים אמצעי הייצור, ולכן קשה לנהל חשבונות בלי בסיס חישובי.
כלכלנים סוציאליסטים הציעו תגובות שונות. כמה מהם, למשל אוסקר לאנגה ואבא לרנר, הציעו פתרונות שיטתיים. הם הציעו להשתמש בחישוב אקונומטרי. הכוונה הייתה לפתור שורת משוואות כדי למצוא מחירים אם מניחים מצב שיווי משקל סטטי. מצב שיווי משקל הוא מצב שבו המחירים לא משתנים כי הביקוש וההיצע שווים.
פרידריך האייק, מהאסכולה האוסטרית, טען כי הדרך הזו מדלגת על זמן, אי-ודאות והידע הפזור בקרב אנשים. לכן פתרון טכני של משוואות לא יעבוד בפועל. לדעתו החישוב המלא ידרוש מידע עצום ומפוזר שאי אפשר לרכזו.
לאנגה הציע מודל מעורב שבו ועד תכנון מרכזי קובע חלק מהמחירים בניסוי וטעייה. ועד כזה ישתמש במחירים התחלתיים וישנה אותם לפי תגובות השוק. הוא גם הציע תשלום שנועד לפצות על אי-שוויון בשם "דיבידנד חברתי".
האסכולה האוסטרית דגישה שהשוק הוא תהליך דינמי ותחרותי. לפי גישה זו אין מחיר אפלטוני סופי. כל מחיר משקף את הערכת השחקנים ברגע נתון, והפעולות של שחקנים משנות את ההערכות האלה.
בין שתי המלחמות דיברו כלכלנים על חישוב כלכלי. לודוויג פון מיזס אמר שסוציאליזם לא יכול לחשב טוב.
מיזס אמר שחישוב כלכלי צריך כסף. כסף הוא מדד שמראה מה שווה כל דבר. בלי מוכר וקונה אין מחיר אמיתי.
הוא נתן דוגמה: לא ניתן לקבוע מחיר לשק חיטה אם אין מוכר ואין קונה.
מיזס אמר גם שאי אפשר למדוד ערך רק לפי זמן העבודה. יש חשיבות לחומר ולאיכות העובד.
אחרים הציעו פתרונות. חלק חשבו שאפשר להשתמש במשוואות כדי למצוא מחירים. אחרים, כמו פרידריך האייק, אמרו שאין מספיק מידע לרכז את כל התשובות האלה.
אוסקר לאנגה הציע שחלק מהמחירים יקבעו על ידי ועד תכנון. הועד ינסה מחירים ויישנה אותם לפי התגובות. הוא גם הציע לשלם לכל האנשים דיבידנד חברתי כדי להפחית אי-שוויון.
הוויכוחים הראו שתי דרכים שונות לחשוב על שווקים. יש מי שאומר שהשוק הוא שינוי מתמיד. ויש מי שמנסה לתכנן מחירים במרכז.
תגובות גולשים