מחלקת ההגנה של ארצות הברית

1.1M+ אנשי צבא פעילים, 1.4M במילואים, בסה"כ כ־3.3M עובדים.

ה"מחלקת ההגנה של ארצות הברית" (Department of Defense, DoD) היא המחלקה הפדרלית שאחראית על תיאום ופיקוח על הביטחון הלאומי וכוחות המזוינים של ארצות הברית. בראש המחלקה עומד מזכיר ההגנה, אזרח שמונחה על ידי הנשיא ומאושר על ידי הסנאט. המטה נמצא בבניין הפנטגון.

במחלקה יש שלוש "מחלקות שירות" עיקריות, צבא, צי וחיל־האוויר, וכל אחת עומדת בראשה מזכיר אזרחי (מינוי נשיאותי עם אישור סנאט). בנוסף פועלות סוכנויות מרכזיות כמו DARPA (לחקר פרויקטים צבאיים מתקדמים), NSA (הסוכנות לביטחון לאומי), DIA (המודיעין הצבאי), NGA (מודיעין חזותי/גאוגרפי) ו‑MDA (הגנה מפני טילים). המחלקה מפעילה גם בתי ספר ומכללות צבאיות.

הרעיון לאחד את משרדי הצבא והצי עלה בסוף מלחמת העולם השנייה. הנשיא הארי טרומן הציע ב‑1945, 1947 להקים גוף מאוחד. בשנת 1947 נוצר "המוסד הצבאי הלאומי" ובסופו של דבר שונה שמו ל"מחלקת ההגנה" ב‑1949. הרעיון היה לצמצם יריבות בין השירותים ולשפר יעילות.

חוק חשוב נוסף הוא חוק גולדווטר‑ניקולס מ‑1986. החוק מיקם את שרשרת הפיקוד ברורה: הנשיא → מזכיר ההגנה → מפקדי הפיקודים הקרביים המאוחדים. יושב ראש המטות המשולבים הוא הקצין הבכיר ביותר ומשמש כיועץ הצבאי של הנשיא, אך לא נמצא בשרשרת הפיקוד הישירה.

ב־26 באפריל 1947 חתם טרומן על חוק הביטחון הלאומי. ב־10 באוגוסט 1949 שונה השם ל"מחלקת ההגנה" וניתנו סמכויות נוספות למזכיר ההגנה.

בשנים האחרונות הוצגו שינויים מנהליים נוספים. לדוגמה, ב‑5 בספטמבר 2025 חתם הנשיא צו שהתיר שימוש בכינויים "מחלקת המלחמה" ו"מזכיר המלחמה" כמונחים משניים. עם זאת, רק חוק של הקונגרס יכול לשנות רשמית את השם.

המטה בפנטגון בוירג'יניה קרוב לוושינגטון. התקציב הבסיסי היה כ־425 מיליארד דולר ב‑2006. סכום זה אינו כולל תקציבים נוספים (supplemental) ולא כולל הוצאות מחלקת האנרגיה על כלי נשק גרעיניים.

המחלקה כוללת שירותים קרביים וסוכנויות לא קרביות. מזכירי השירותים אחראים על גיוס, ארגון, ציוד והכשרת הכוחות. הפעלת היחידות נעשית דרך שרשרת פיקוד שונה, שמסתיימת במפקדי הפיקודים הקרביים המאוחדים.

פיקוד קרבי מאוחד (Combatant Command) משלב כוחות ממספר זרועות ומקבל משימה ארוכת‑טווח. הפיקודים מאורגנים גאוגרפית או פונקציונלית, למשל CENTCOM לאזור המרכז, EUCOM לאירופה ו‑USCYBERCOM לסייבר. בראש כל פיקוד עומד גנרל או אדמירל בדרגת ארבעה כוכבים, שממונה על ידי הנשיא לאחר המלצת מזכיר ההגנה ואישור הסנאט.

בזמן מלחמה, משמר החופים עובר לפיקוח של המחלקה; בזמן שלום הוא בדרך‑כלל תחת משרד אחר, היום זה משרד הביטחון הפנימי (DHS). החוק קובע את מעמדם של השירותים ואת הזכות שלהם להמליץ לנשיא, לאחר שהודיעו קודם למזכיר ההגנה.

ה"תקציב הבסיס" מכסה משכורות, פנסיות, רכש והפעלה שוטפת. בנוסף מגיעים כספים לפרויקטים מיוחדים, פיתוח נשק ומבצעים שלא נכללו בתקציב הבסיסי. בתקופות מלחמה מחלקת ההגנה מקבלת תקציבים נוספים.

המחלקה מחולקת למשרדים רבים, בין היתר: סגן מזכיר ההגנה, משרדי ייעוץ משפטי וביקורת, תת‑מזכירים לענייני מודיעין, רכש וכוח אדם, והמטות המשולבים עם יושב ראש וסגן יושב ראש. תחתיה פועלים המזכירים של הצבא, של הצי ושל חיל‑האוויר, וכן הפיקודים הקרביים (כגון AFRICOM, CENTCOM, EUCOM, NORTHCOM, PACOM, SOUTHCOM, SOCOM, STRATCOM, TRANSCOM, USCYBERCOM, USSPACECOM).

1.1 מיליון חיילים פעילים ו‑1.4 מיליון במילואים. בסך הכל כ‑3.3 מיליון עובדים.

מחלקת ההגנה היא הגוף הגדול שאחראי על בטחון ארצות הברית. המטה שלה נמצא בבניין גדול שנקרא הפנטגון. בשנת 1947 הקימו את המחלקה כדי לאחד את הצבא והצי.

למשרד יש שלושה שירותים עיקריים: צבא, צי וחיל‑האוויר. כל שירות עומד בראשו מזכיר שאינו חייל. יש גם סוכנויות חשובות כמו DARPA שמפתחת טכנולוגיה, ו‑NSA שעוסקת באבטחת מידע.

התקציב הבסיסי היה כ‑425 מיליארד דולר ב‑2006. כסף נוסף ניתן לפרויקטים מיוחדים ולמלחמות. יש חוק משנת 1986 שקובע את סדר הפיקוד: הנשיא אומר למזכיר ההגנה, והוא אומר למפקדי הפיקודים.

פיקוד קרבי מאוחד הוא קבוצה שמאגדת כוחות ממספר שירותים. יש פיקודים לפי אזורים בעולם, ולפי תפקידים מיוחדים כמו סייבר וחלל.

בשנת 2025 הותר להשתמש בכינוי "מחלקת המלחמה" ככינוי, אך השם הרשמי נשאר "מחלקת ההגנה".

בתוך המחלקה יש משרדים רבים. יש מטה שמייעץ ומפקח. יש גם משרדים שאחראים על מודיעין, רכש, כוח אדם וביקורת. כמה פיקודים ידועים הם CENTCOM ו‑USCYBERCOM ו‑EUCOM.