מחלת אלצהיימר

מחלת אלצהיימר היא מחלה של מערכת העצבים המרכזית, נפוצה במיוחד אצל קשישים. היא גורמת לכ-64% ממקרי הדמנציה (דמנציה = קושי חמור בזיכרון ובתפקוד היומיומי). המחלה תוארה ב-1906 על ידי אלויס אלצהיימר ואמיל קרפלין. הבחירה במחלה מבוססת על ניוון איטי ומתמשך של תאי עצב במוח, שיכול להוביל בסופו של דבר למותו של החולה, בדרך עקיפה דרך סיבוכים.

באופן כללי מתבטאת אלצהיימר בירידה קוגניטיבית, בעיקר בזיכרון. עם הזמן נפגעים גם כישורים כמו התמצאות במרחב, חשיבה והסקת מסקנות. בשלבים מתקדמים נפגעים גם כישורים תנועתיים ופעולות יומיומיות כמו הלבשה, אכילה והיגיינה, עד לחוסר ישע ודאגה לטיפול סיעודי. סיבוכים זיהומיים ופצעי לחץ עלולים להביא למוות.

מחלה זו קשורה לצברים של חלבון עמילואיד-בטא (עמילואיד-בטא = חלבון שקשה להמיסו וניצור ממנו פלאקים מחוץ לתאים) וצברים של חלבוני טאו (טאו = חלבון שיוצר סיבים בתוך התאים). סיבות המחלה מורכבות וכוללות מוטציות גנטיות והשפעות סביבתיות, כמו חיידקים מסוג Porphyromonas gingivalis.

אלצהיימר נחשבת רב-גורמית: הרבה גורמים יחד עשויים להגדיל סיכון למחלה. לא ידוע גורם יחיד שמסביר הכול.

מיקרוסקופית נצפים פלאקים של עמילואיד-בטא וסיבים של טאו. במבט כללי המוח מצטמק, חריצי המוח מעמיקים וחללי המוח מתרחבים, בעיקר באזורים הפרונטליים והטמפורליים.

המחלה היא מתקדמת והסימפטומים מחמירים עם השנים. היא מופיעה בדרך כלל אחרי גיל 65, עם שיא בשנות ה-70 וה-80. בכ-5% מהמקרים היא מתחילה מוקדם יותר (גיל 40, 50). מהלך המחלה יכול להמשך 3, 20 שנים. שלבים עיקריים:

# שלב מוקדם - קושי בזיכרון קצר ובלמידת מידע חדש. מופיעה גם קושי במציאת מילים ובהתמצאות בזמן. בשלב זה אבחנה בטוחה קשה ולעתים מדובר ב-MCI (Mild Cognitive Impairment = הפרעה קוגניטיבית קלה). אנשים מתחילים לרשום פתקים ולהתחיל לשכוח חפצים.

# שלב קל - החמרה בזיכרון, קושי בהתמצאות טופוגרפית (להגיע הביתה), איטיות במחשבה, חזרה על שאלות וחרדה או דיכאון. זה השלב שבו מאובחנים רבים.

# שלב בינוני - החמרה בזיכרון ובחשיבה הלוגית, קושי בפעולות מורכבות יומיומיות, קושי בזיהוי אנשים ותצפית של תסמינים התנהגותיים כמו הזיות או אימפולסיביות. בעיות באי שליטה על הסוגרים נפוצות.

# שלב קשה - חוסר יכולת לזהות קרובים, חוסר שליטה על הסוגרים, תלות מלאה בסיוע בכל הפעולות.

# שלב סופי - חוסר תקשורת ופעילות עצמאית, קושי בהליכה, אובדן תיאבון בגלל פגיעה במרכזי תיאבון במוח. תת-תזונה, פצעי לחץ וזיהומים עלולים להביא למוות.

האבחון אינו תמיד מדויק, במיוחד בשלבים המוקדמים. מודעות נמוכה וסירוב לבדיקה מקשים על גילוי מוקדם. במאי 2024 פורסמו קריטריונים מעודכנים המשתמשים בסמנים ביולוגיים לגילוי מוקדם יותר.

מבחן ה-MMSE משמש להערכת חומרת המחלה. זהו מבחן של משימות קצרות לבדיקת זיכרון, שפה, קשב והתמצאות. הציון המקסימלי הוא 30; ציון נמוך מ-30 עשוי להצביע על פגיעה קוגניטיבית, וככל שהציון נמוך יותר כך החומרה גבוהה יותר. את ה-MMSE משתמשים יחד עם בדיקות נוספות, כי גורמים כמו השכלה ושפה משפיעים על התוצאה.

הטיפול מורכב ורב-מערכתי. תרופות קיימות משפרות תסמינים אך אינן מרפאות את המחלה. שתי קבוצות עיקריות של תרופות מטפלות בתסמינים הקוגניטיביים:
- מעכבי אצטילכולין-אסטראז (אצטילכולין = מוליך עצבי, כלומר חומר שמעביר מסרים בין תאי מוח; אצטילכולין-אסטראז = אנזים שמפרק אותו). תרופות אלה פועלות להאריך את הפעולה של אצטילכולין במוח.
- ממנטין (memantine) שמפחית נזק שנגרם על ידי גלוטמט (גלוטמט = מוליך עצבי מעורר) על ידי חסימת קולטני NMDA במוח.

ב-2021 אישר ה-FDA את אדוקנומב, נוגדן חד-שבטי שפועל כנגד עמילואיד-בטא. האישור היה שנוי במחלוקת, וניתנו אישורים נוספים מאוחרים יותר לתרופות דומות (לקנמב, דוננמב) עם המלצות שונות לגבי תועלת מול סיכונים.

תרופות נוספות מטפלות בתופעות נפשיות והתנהגותיות כמו דיכאון, חרדה והזיות. ניתן להשתמש בתרופות אנטי-פסיכוטיות רק במצבים חמורים, ובזהירות בגלל תופעות לוואי ועצם הסיכון לנפילות.

טיפולים לא-תרופתיים חשובים מאוד: פיזיותרפיה לשמירת תנועה, ריפוי בעיסוק לשימור מיומנויות, פעילויות מגרות מוח כמו מוזיקה וציור, וטיפול בעור ובסביבה כדי למנוע פצעי לחץ וזיהומים. המשפחה זקוקה לתמיכה והסברים על מצב החולה.

מחלת אלצהיימר היא מחלה של המוח. היא נפוצה בעיקר אצל אנשים זקנים. המחלה פוגעת בזיכרון וביכולת לחשוב.

המחלה תוארה לראשונה ב-1906 על ידי אלויס אלצהיימר ואמיל קרפלין. היא נגרמת מהתנוונות של תאי המוח. יש בו גם חומרים שנקראים עמילואיד-בטא (עמילואיד-בטא = חלבון שצובר גושים מחוץ לתאים) וחלבוני טאו (טאו = חלבון שנקשר בתוך התאים).

יש הרבה סיבות שעשויות להעלות סיכון למחלה. אין סיבה אחת ברורה שכוללת את כל המקרים.

המוח קטן ומתכווץ כי תאים ודאי נעלמים. החריצים במוח נראים עמוקים יותר.

המחלה מתקדמת בהדרגה. בדרך כלל היא מתחילה אחרי גיל 65.

שלבים:
- מוקדם: שוכחים דברים קצרים וקשה ללמוד מידע חדש. לפעמים כותבים פתקים.
- קל: שוכחים יותר, מתבלבלים בדרך, חוזרים על שאלות, ולעתים מדוכאים.
- בינוני: קשה להתרחץ או להלביש את עצמם, לפעמים יש הזיות.
- קשה וסופי: צריכים עזרה בכל דבר. עלולים לאכול פחות ולהתעייף מאוד. זיהומים ופצעי לחץ יכולים לגרום למחלה להחמיר עד למוות.

קשה לאבחן את אלצהיימר מוקדם. יש מבחנים לבדוק תפקודים קוגניטיביים. מבחן נפוץ נקרא MMSE (MMSE = מבחן קצר להערכה קוגניטיבית). הציון המקסימלי הוא 30. ציון נמוך יכול להראות בעיה.

אין תרופה שמרפאה את המחלה. יש תרופות שמקלות על חלק מהתסמינים. סוגים של תרופות מנסים לשמור על מוליך עצבי שנקרא אצטילכולין (אצטילכולין = חומר שמעביר מסרים במוח). תרופות אחרות, כמו ממנטין, מנסות להגן על תאי המוח מפני נזק של גלוטמט (גלוטמט = חומר שמעורר תאים).

בשנים האחרונות הוצגו תרופות חדשות בשם נוגדנים חד-שבטיים, שפועלות נגד עמילואיד-בטא. אישורים לתרופות אלו היו מלוּוים במחלוקות לגבי היעילות והסיכונים.

גם טיפולים לא-תרופתיים חשובים: פיזיותרפיה, פעילויות כמו מוזיקה וציור, ושמירה על העור והמיטה. המשפחה צריכה תמיכה והסברים על מה קורה.