מחלת בירגר

מחלת בירגר (Thromboangiitis obliterans) היא מחלה דלקתית של כלי הדם. היא מאופיינת בפקקת (קרישי דם) ודלקת בעורקים ובוורידים של הידיים והרגליים. המחלה זוהתה על ידי ליאו בירגר בשנת 1908. היא נפוצה במיוחד בעורקי הרגליים אצל גברים צעירים מעשנים.

התסמין העיקרי הוא כאב באזורים הפגועים. כלי הדם בגפיים מודלקים וחסומים ולכן עלולה להופיע צליעה סירוגית, קושי בהליכה בגלל כאב. לעיתים נוצר נמק, כלומר מוות של רקמה, או כיבים פתוחים.

האבחון נעשה בעיקר בדרך השלילה. הדרישות המקובלות כוללות: גיל צעיר מ-40, היסטוריה של עישון, ואיסכמיה בקצות הגפיים. איסכמיה פירושה חוסר זרימת דם מספקת לרקמות. יש לשלול מחלות אחרות כמו סוכרת, הפרעות בקרישה, מחלות אוטואימוניות ותסחיף.

אין תרופה ידועה למחלה. הפסקת עישון יכולה לעצור או להאט את ההידרדרות באופן דרסטי. במקרים קשים יש צורך להסיר חלקים שנפגעו כדי למנוע סיבוכים. לעיתים מבצעים ניתוחים לשיפור זרימת הדם בגפיים. טיפול בתרופה אילופרוסט (Iloprost) יכול להקל ולסייע בריפוי הפצעים.

המחלה נפוצה יותר בישראל, ביפן ובהודו. בארץ היא התפרשה בטעות כמחלה של העם היהודי. שיעור ניכר נמצא גם בבנגלדש, אצל מעשנים של סוגי סיגריות מטבק חי.

מחלת בירגר היא מחלה של כלי דם. היא גורמת לדלקת ולקרישי דם בידיים וברגליים. הרופא ליאו בירגר גילה אותה ב-1908.

המחלה גורמת לכאב בגפיים. לפעמים קשה ללכת בגלל הכאב. יכולות להיווצר פצעים פתוחים. נמק הוא מצב שבו חלק מהרקמה מת ונפגע.

האבחון נעשה על ידי שלילת בעיות אחרות. המחלה מופיעה בעיקר אצל צעירים מעשנים. חשוב שלא יהיו סוכרת או בעיות קרישה.

אין תרופה שמרפאת לגמרי. עצירת העישון יכולה לעצור את המחלה. לפעמים צריך להסיר חלק שניזוק כדי להגן על שאר הגוף. תרופה בשם אילופרוסט יכולה לעזור בריפוי הפצעים.

המחלה נפוצה יותר בישראל, ביפן ובהודו. בבנגלדש רואים הרבה מקרים אצל מעשנים של סיגריות מטבק חי.