מחמוד דרוויש

מחמוד דרוויש נולדב־13 במרץ 1941 בכפר אל־בירווה שבגליל. משפחתו ברחה ללבנון אחרי שהכפר נחרב במלחמת 1948, ואז חזרה והתיישבה באזור עכו. מאחר שהם לא שהו בישראל בזמן מפקד 1948, לא קיבל דרוויש אזרחות ישראלית, רק מעמד תושב קבע.

למד בתיכון בכפר יאסיף ועבר לגור בחיפה. כנער הצטרף לתנועת הנוער הקומוניסטית של מק"י (המפלגה הקומוניסטית). הוא החל לכתוב שירה צעירה ופרסם ספר ראשון בגיל 19. עבד כעיתונאי ועורך בביטאונים ובכתבי עת בערבית שקשורים לשמאל הישראלי והערבי.

בשנות ה־60 וה־70 שהה בחוץ לארץ, פריז, מוסקבה וקהיר, ועבד בעיתונות המצרית. בשנת 1971 צורף למועצה הלאומית הפלסטינית כנציג של ערביי ישראל, ואז נאסר עליו לחזור לישראל. במשך השנים חי גם בקפריסין ובפריז, והשתתף בפעילות פוליטית של אש"ף (ארגון לשחרור פלסטין).

ב־1996 ביקר בישראל לטקס לוויית חבר, וב־2007 חזר וקרא שיר בחיפה. סבל מבעיות לב ועבר ניתוחים. ב־9 באוגוסט 2008 נפטר ביוסטון בעקבות סיבוכים לאחר ניתוח לב. משפחתו קברה אותו ברמאללה. על קברו הוקם מוזיאון המציג חפצים וכתבי יד.

דרוויש היה פעיל פוליטי לאורך חייו. בתחילה השתתף בפעילות קומוניסטית פנימית בישראל, ואחר כך הצטרף לארגוני הפלסטינים בביירות. בשנת 1970 ויתר על אזרחותו הישראלית. ב־1987 נבחר לוועד הפועל של אש"ף, וב־1988 חיבר חלק מהכרזת העצמאות הפלסטינית. אחרי הסכמי אוסלו ב־1993 התפטר מהוועד הפועל ודרש משא ומתן הוגן עם ישראל.

דרוויש עורר מחלוקות בגלל שירים שנחשבו לעיתים מסיתים. למשל שירו שצוטט בכנסת ב־1988 גרר טענות כי קרא ליהודים לעזוב. הוא טען שהתכוון לאזורים הכבושים בלבד. למרות הביקורת, האמין בדרוויש שניתן להגיע לשלום.

פרסם יותר משלושים ספרי שירה ושמונה ספרי פרוזה. נושאי השירה המרכזיים שלו הם געגוע לבית שאבד, כמיהה לעצמאות פלסטינית וכאב הפליטים. שירו משנת 1964 "תעודת זהות" הפך מפורסם מאוד. יצירתו תורגמה לעשרות שפות, וזכה בפרסים רבים.

דרוויש כתב בערבית, אך דיבר גם אנגלית, צרפתית ועברית. השפיעו עליו משוררים ערבים וכן רמבו וגינסברג, והוא העריך גם את המשורר הישראלי יהודה עמיחי.

התחתן פעמיים: ראשונה עם הסופרת רנה קבאני, ואחר כך עם המתרגמת חיאת חיני. יש לו אח, זכי דרוויש, שגם הוא סופר ומשורר.

מחמוד דרוויש נולד ב־1941 בכפר קטן בשם אל־בירווה. כשהכפר נחרב במלחמה, משפחתו עזבה לזמן מה.

כשגדל הפך להיות משורר, אדם שכותב שירים. הוא כתב הרבה שירים על געגועים לבית ועל אהבתו לארצו.

דרוויש חי גם בחוץ לארץ. ב־1971 הצטרף למועצה של הפלסטינים בשם אש"ף (ארגון לשחרור פלסטין). אחרי שנים רבות חזר להופיע בישראל ובאזור.

הוא עבר ניתוחי לב. ב־2008 מת לאחר ניתוח בארצות הברית. קברו ברמאללה, ושם נבנה מוזיאון קטן ליד הקבר.

דרוויש כתב יותר מ־30 ספרי שירים. שיר מפורסם שלו נקרא "תעודת זהות". הרבה אנשים זכו להכיר את השירים שלו בארץ ובעולם.

הוא התחתן פעמיים. אחיו זכי גם כן כתב וסיפר סיפור.