בין אוגוסט 1946 לפברואר 1949 הקימה בריטניה בקפריסין מחנות מעצר לעד 52,000 מעפילים. "ההעפלה" היא העלייה לארץ ישראל דרך הים. השלטונות בריטיים רצו לעצור את הגעת אוניות המעפילים כדי לאכוף את מדיניות ה"סרטיפיקטים" (אישורי עלייה) של ממשלת המנדט הבריטי.
הבריטים גוררו לאי מעפילים שהגיעו לחופי ארץ ישראל ב־39 ספינות. חלק מהאוניות נשלחו ישירות, ובמקרים אחרים העבירו מעפילים מחיפה לקפריסין באוניות גירוש. רבים היו יוצאי רומניה, פולין, הונגריה וצפון אפריקה. בין 1946 ל־1949 עברו לקפריסין גם קבוצות גדולות כמו ה"פאנים", כ־15,500 מעפילים ששולבו ישירות בנמל בורגס.
המחנות הוקמו במהירות וללא הכנות מספקות. הבריטים בנו מחנות אוהלים במפרץ קראולוס ומחנות צריפים באזור קסילוטימבו. האספקה של מים ומזון הייתה לא מספקת, והיו בעיות בישול וטיפול רפואי. ארגונים יהודיים, ובעיקר הג'וינט, שלחו סיוע רפואי ובגדים. הקימו בתי ספר, מקהלות ואולפנים לאמנות. פעילויות תרבות ולימוד נתנו חוסן רוחני למעפילים.
היו גם פעילויות חשאיות של אנשי ההגנה והפלמ"ח שהכשירו צעירים לקרב. חפרו מנהרות וברחו מאות מעצורים. בשנים אלו נולדו בקפריסין כ־2,200 תינוקות.
עם הכרזת מדינת ישראל במאי 1948 היו במחנות כ־24,000 עצורים. עליית עולים מקפריסין החלה בקיץ 1948, אך הבריטים הגבלו את עליית הגברים בגיל גיוס. השחרור הסופי בוצע בתחילת 1949, ומבצע הפדות הושלם בפברואר 1949, כאשר אוניות הביאו את העצורים לחופי חיפה.
באתרים בקפריסין הוצבו לוחות הוקרה לניצולי השואה ולתושבי קפריסין שסייעו. מוזיאון להנצחת ההעפלה בלרנקה משמר עדויות ותמונות. 163 מעפילים מתו בקפריסין; עצמותיהם הועלו לקבורה בחיפה ב־1970. ארגון מעפילי קפריסין משמר את הזיכרון ומקיים פעילויות הנחלה.
החוויות בקפריסין נכנסו לשירים עבריים. במחנות נכתבו שירים מקוריים, הוקמו תיאטראות ומופעים של יוצרים מארץ ישראל.
בשנים 1946, 1949 הקימו הבריטים במדינתם בקפריסין מחנות עצור. שם שמו כ־52,000 אנשים שניסו לעלות לארץ ישראל בים. "העפלה" היא עלייה בספינות. הבריטים רצו לשלוט בכמות העולים.
מעפילים הגיעו בספינות מארצות רבות. חלק הובלו ישירות לקפריסין. כ־15,500 הגיעו בקבוצה גדולה שנקראה "הפאנים".
המחנות נבנו מהר. חלק גרו באוהלים וחלק בצריפים. היה חם בקיץ וקר בחורף. המזון והמים לא היו מספיקים. ארגונים ושליחים מארץ ישראל שלחו בגדים, תרופות ועזרו להקים בתי ילדים, בתי ספר ומופעים.
המנויים למוזיקה, ציור ופיסול עזרו לאנשים להרגיש טוב יותר. צעירים למדו עברית ומלאכה. כמה ברחו דרך מנהרות או מסמכים מזויפים. בקפריסין נולדו כ־2,200 תינוקות.
לאחר הקמת מדינת ישראל התחילו להחזיר את המעפילים. בתחילת 1949 הובאו בסדר אוניות רבות לחיפה. בסוף מבצע הפדות כולם שוחררו.
בקפריסין וה בארץ הוצבו לוחות זיכרון ומוזיאון קטן בלרנקה. 163 מעפילים מתו שם ועברו לקבורה בחיפה אחר כך.
תגובות גולשים