בשנים 1946, 1949 הקימו הבריטים במדינתם בקפריסין מחנות עצור. שם שמו כ־52,000 אנשים שניסו לעלות לארץ ישראל בים. "העפלה" היא עלייה בספינות. הבריטים רצו לשלוט בכמות העולים.
מעפילים הגיעו בספינות מארצות רבות. חלק הובלו ישירות לקפריסין. כ־15,500 הגיעו בקבוצה גדולה שנקראה "הפאנים".
המחנות נבנו מהר. חלק גרו באוהלים וחלק בצריפים. היה חם בקיץ וקר בחורף. המזון והמים לא היו מספיקים. ארגונים ושליחים מארץ ישראל שלחו בגדים, תרופות ועזרו להקים בתי ילדים, בתי ספר ומופעים.
המנויים למוזיקה, ציור ופיסול עזרו לאנשים להרגיש טוב יותר. צעירים למדו עברית ומלאכה. כמה ברחו דרך מנהרות או מסמכים מזויפים. בקפריסין נולדו כ־2,200 תינוקות.
לאחר הקמת מדינת ישראל התחילו להחזיר את המעפילים. בתחילת 1949 הובאו בסדר אוניות רבות לחיפה. בסוף מבצע הפדות כולם שוחררו.
בקפריסין וה בארץ הוצבו לוחות זיכרון ומוזיאון קטן בלרנקה. 163 מעפילים מתו שם ועברו לקבורה בחיפה אחר כך.
מעפילים הגיעו בספינות מארצות רבות. חלק הובלו ישירות לקפריסין. כ־15,500 הגיעו בקבוצה גדולה שנקראה "הפאנים".
המחנות נבנו מהר. חלק גרו באוהלים וחלק בצריפים. היה חם בקיץ וקר בחורף. המזון והמים לא היו מספיקים. ארגונים ושליחים מארץ ישראל שלחו בגדים, תרופות ועזרו להקים בתי ילדים, בתי ספר ומופעים.
המנויים למוזיקה, ציור ופיסול עזרו לאנשים להרגיש טוב יותר. צעירים למדו עברית ומלאכה. כמה ברחו דרך מנהרות או מסמכים מזויפים. בקפריסין נולדו כ־2,200 תינוקות.
לאחר הקמת מדינת ישראל התחילו להחזיר את המעפילים. בתחילת 1949 הובאו בסדר אוניות רבות לחיפה. בסוף מבצע הפדות כולם שוחררו.
בקפריסין וה בארץ הוצבו לוחות זיכרון ומוזיאון קטן בלרנקה. 163 מעפילים מתו שם ועברו לקבורה בחיפה אחר כך.
עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!
תגובות גולשים