מִחְרַ֫אבּ הוא גומחה בקיר של מסגד. היא מראה לאיזה כיוון להתפלל, הכעבה במכה. (קיבלה = הכיוון להתפלל.)
המחראב נראה קצת כמו דלת קטנה או מעין שער. הוא מקושט ולפעמים גדול ולפעמים קטן.
המחראבים הראשונים הופיעו בתקופת בית אומיה, במקומות כמו מסגד דמשק ואל־אקצא. בתחילה המילה תיארה את חומת הכיוון ולא תמיד הייתה גומחה חלולה.
לא בטוח מאיפה המילה באה. יש רעיונות שונים:
- אולי קשור למילים של מלחמה או חנית.
- לפי סיפור, מוחמד הציב חנית בקיר כדי לרכז את התפילה.
- רעיון אחר אומר שהמילה באה מפרסית, מילים שקשורות לאלים ומים.
הצורה של הגומחה יכלה להגיע מהמקום שבו ישב השליט. יש גם שמקשרים אותה לנישות בכנסיות ובבתי כנסת.
המחראב נראה קצת כמו דלת קטנה או מעין שער. הוא מקושט ולפעמים גדול ולפעמים קטן.
המחראבים הראשונים הופיעו בתקופת בית אומיה, במקומות כמו מסגד דמשק ואל־אקצא. בתחילה המילה תיארה את חומת הכיוון ולא תמיד הייתה גומחה חלולה.
לא בטוח מאיפה המילה באה. יש רעיונות שונים:
- אולי קשור למילים של מלחמה או חנית.
- לפי סיפור, מוחמד הציב חנית בקיר כדי לרכז את התפילה.
- רעיון אחר אומר שהמילה באה מפרסית, מילים שקשורות לאלים ומים.
הצורה של הגומחה יכלה להגיע מהמקום שבו ישב השליט. יש גם שמקשרים אותה לנישות בכנסיות ובבתי כנסת.
עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!
תגובות גולשים