מטבע חוץ

בכלכלה, מטבע חוץ (מט"ח) הוא מטבע של מדינה אחרת, בדרך כלל מטבע שמשמש בסחר בין מדינות. מסחר במט"ח נעשה בעיקר על ידי בנקים, בנקים מרכזיים, ספקולנטים (משקיעים שמנסים להרוויח משינויים בשערים), תאגידים וממשלות. המסחר מבוצע בדרך כלל באמצעות החלפת מטבע של מדינה באחרת, והוא מתנהל במחשבים 24 שעות ביממה בימים שני עד שישי.

הצורך במט"ח נובע מפעולות כמו סחר בינלאומי, השקעות והלוואות פיננסיות והעברות כספים בין מדינות. כל אלה מייצרים ביקוש לקנייה ומכירה של מטבעות זרים.

שוק המט"ח הבינלאומי, הנקרא גם Forex (קיצור של Foreign Exchange), הוא השוק הפיננסי הגדול בעולם. חלק גדול מהפעילות כולל גם אופציות במטבע, מכשיר פיננסי שמאפשר הגנה מפני שינויים עתידיים בשערי מטבע (הגנה פיננסית).

המטבעות נסחרים בזוגות, למשל אירו מול דולר או יין מול דולר. שוקי המט"ח פועלים בלונדון, טוקיו, ניו יורק ועוד ערים רבות. הדולר האמריקני דומיננטי והופיע בצד אחד של כ־89% מעסקאות המט"ח; האירו הופיע בכ־37% והיין בכ־20%. נפח המסחר היומי גדל בעשורים האחרונים, הערכות עכשוויות מדברות על כ־4 טריליון דולר יומי, בעוד שבדוח מ-2004 נרשם נפח של כ־1,900 מיליארד דולר.

בשנת 2013 נחשפה פרשייה שבה בכירים בבנקים השפיעו במכוון על שערי החליפין. הבנקים נקנסו והפיקוח על השוק החמיר. לצד זאת נפוץ גם מסחר ספקולטיבי פרטי דרך האינטרנט, שמטרתו רווח משינויים בשערים.

מאזן התשלומים הוא מדד שמראה את היתרות של המדינה במטבע חוץ לתקופה מסוימת. הוא סוכם מהתשלומים והתקבולים במטבע חוץ שנוצרו על ידי יבוא, יצוא, השקעות, הלוואות והעברות חוץ.

שער חליפין (מחיר יחידת מטבע זר במונחי המטבע המקומי) נקבע על ידי קונים ומוכרים בשוק. שערים משתנים בזמן וקיימים גם משטרים שבהם המדינה קובעת שער קבוע.

כאשר המטבע המקומי מתחזק וקונה יותר מטבע זר, זה נקרא ייסוף. ההיפך, כשהוא נחלש וקונה פחות, זה נקרא פיחות.

ממשלות ובנקים מרכזיים יכולים להתערב בשוק ולגרום לפיחות או לייסוף. עד אמצע המאה ה־20 היו נהוגים שערים קבועים ששונו לפי החלטות ממשלתיות. מאז החלה מגמה של הורדת ההתערבות הממשלתית, ושערים נקבעים יותר על ידי השוק.

נפח המסחר היומי בשוק המט"ח של השקל נע בדרך כלל בין 2 ל־3 מיליארד דולר. השקל נסחר מול הדולר, האירו, הלירה השטרלינג והיין, ועוד מטבעות. בנק ישראל עוקב אחרי "סל מטבעות", מחיר מצרפי שמשקף את שערי המטבעות לפי היקף הסחר של ישראל עם מדינות שונות.

בעבר היה מסחר במט"ח בישראל מוגבל ויש איסורים על החזקת מטבע חוץ. במשך השנים נעשתה ליברליזציה, אך היו גם מקרים של התערבות ממשלתית, למשל ב־2008 ובדצמבר 2020. משנת 2017 השוק הרגולטורי בישראל השתנה: המסחר הפרטי מתבצע דרך חברות בעלות רישיון זירת סוחר. נכון לאוגוסט 2020 פעלו בישראל ארבע חברות בעלות רישיון.

זירות מסחר במט"ח נקראות פורקס. תחום זה שנוי במחלוקת ולעיתים משווים אותו להימורים, בגלל המסחר ספקולטיבי והסיכונים שבו. בישראל פעלו חברות פורקס ידועות כמו ATRADE וטרייד FXL. ניסיון רכישה של חברת אוואטרייד ב־2015 בוצע על ידי חברת המשחקים Playtech אך נגנז מסיבות רגולטוריות.

מטבע חוץ (מט"ח) הוא מטבע של מדינה אחרת. מדינות וחברות קונות ומוכרות מטבעות כדי לעשות סחר ולהעביר כסף.

אנשים זקוקים למט"ח כדי לקנות מוצרים ממדינות אחרות, להשקיע ולשלוח כסף בין מדינות.

שוק המט"ח נקרא גם פורקס. הוא השוק הגדול בעולם. המסחר מתבצע במחשבים במשך כל היום, בימים שני עד שישי.

מטבעות נסחרים בזוגות, כמו אירו־דולר. לפעמים אנשים קונים אופציה, זה כלי שמגן מפני שינוי פתאומי במחיר.

מאזן התשלומים מראה כמה מטבע חוץ מדינה קיבלה וכמה שילמה במשך זמן מסוים.

שער חליפין הוא המחיר של מטבע זר ביחס לשקל. אם השקל קונה יותר מטבע זר, קוראים לזה ייסוף. אם השקל קונה פחות, קוראים לזה פיחות.

בשוק המט"ח הישראלי סוחרים בדרך כלל 2, 3 מיליארד דולר ביום. בנק ישראל בודק סל מטבעות שעוזר לדעת כמה עולה הייבוא והיצוא.

פורקס היא פלטפורמה למסחר במט"ח. יש מי שמשווים אותה להימורים, כי יש סיכון להפסיד כסף. היו חברות פורקס בישראל כמו ATRADE וטרייד FXL, וניסיונות קנייה שהופסקו מסיבות רגולטוריות.