מטוס סילון

מטוס סילון הוא מטוס שמונע על ידי מנוע סילון. מנוע סילון הוא מנוע שיוצר דחף בעזרת זרימת גזים.

באנשים ובחברות התעופה, מטוסי סילון משמשים בעיקר לטיסות למרחקים ארוכים ולגבהים של כ־35,000 רגל ומעלה. בגבהים נמוכים הם אינם כלכליים, ולכן טיסות קצרות או נמוכות מופעלות בדרך כלל על ידי מטוסי בוכנה (מטוסים עם מנוע בוכנה).

בהיבט הצבאי, מטוסי סילון הם העיקר. יכולותיהם, מהירות, גובה ותגובתיות, טובות יותר בהשוואה למטוסי בוכנה, ולכן כמעט כל מטוסי הקרב הם סילוניים.

היסטוריה קצרה: המטוס הסילוני הראשון היה קואנדה 1910, שטס על ידי הממציא הרומני אנרי קואנדה, אך התרסק בטיסתו הראשונה. המטוס הקרב הסילוני המבצעי הראשון היה המסרשמיט Me 262 הגרמני, ולאחריו הופיע המטאור הבריטי; שניהם הופיעו בסיום מלחמת העולם השנייה.

קרבות אוויר מרכזיים: קרב האוויר הראשון בעידן הסילון התרחש ב־8 בנובמבר 1950 במלחמת קוריאה, כשמטוס אמריקאי P-80 שוטינג סטאר הפיל שני מיג־15. קרב האוויר הגדול בעידן הסילון נעשה במבצע שלום הגליל מעל לבנון והשתתפו בו יותר מ־100 מטוסים.

מטוס הנוסעים הסילוני הראשון היה הדה הבילנד קומט הבריטי, שהמריא ב־1949. שובל לבן שמופיע מאחורי מטוס סילון נקרא פס תעבות.

מטוס סילון הוא מטוס עם מנוע סילון. מנוע סילון עושה דחף בעזרת גזים.

מטוסי סילון בדרך כלל טסים רחוק גבוה, מעל כ־35,000 רגל. לטיסות קצרות משתמשים במטוסי בוכנה. מטוס בוכנה הוא מטוס עם מנוע בוכנה.

המטוסים הקרביים היום הם סילוניים כי הם מהירים ויכולים לטוס גבוה.

המטוס הסילוני הראשון היה קואנדה 1910. המטוס הקרב הסילוני הראשון ששימש היה ה‑Me 262 הגרמני.

מטוס הנוסעים הסילוני הראשון היה הדה הבילנד קומט. השובל הלבן מאחורי מטוס סילון נקרא פס תעבות.