מיג

מיג (ברוסית: Российская самолётостроительная корпорация „МиГ", "מיג חברה רוסית לכלי טיס") היא חברה רוסית בתעשייה האווירית והביטחונית. היא נוסדה כמשרד תכנון סובייטי, משרד תכנון = גוף שעוסק בתכנון מטוסים, בידי ארטיום מיקויאן (מוצא ארמני) ומיכאיל גורביץ' (מוצא יהודי).

מטוסי הקרב של מיג שימשו שנים רבות כמטוסי הקרב העיקריים של חיל האוויר הרוסי, של מדינות ברית המועצות לשעבר ושל מדינות שהן לקוחות נשק של רוסיה. מדינות בגוש המזרחי ובמדינות ערב מפעילות עד היום מטוסי מיג. קרבות או עימותים אוויריים רבים התרחשו בין מטוסי מיג למטוסים של חיל האוויר הישראלי.

אחרי מלחמת העולם השנייה קידמה ברית המועצות מאמצים של ריגול תעשייתי כדי לצמצם את הפער הטכנולוגי מהמערב. רכישת ידע התמקדה בעיקר בתחום מנועי סילון, מנועי סילון הם מנועים שמייצרים דחף מהירות דרך פליטה מהירה של גזים. במיג-9, המטוס הסילוני הראשון משפחת מיג, שולבו טכנולוגיות גרמניות שנתפסו לאחר המלחמה וטכנולוגיה בריטית שהגיעה מ-Rolls-Royce דרך מגעים עסקיים, כולל סיפור על משחק ביליארד בין נציגי בריה"מ למנהל בחברה.

בישראל הגיעו כמה מטוסי מיג בנסיבות שונות: מיג-21PF שטייסו מוניר רדפא ערק מעיראק ב-1966; שני מיג-17 סוריים שנחתו בטעות בישראל ב-1968; ומיג-23ML שטייסו סאם עאדל ערק מסוריה ונחת במנחת מגידו באוקטובר 1989. בשנת 1999 שודרגו בישראל שלושה מיג-29 ממולדובה כדי להשוותם מול F-16 ו-F-15. בנוסף, ישראל מבצעת שיפורים גם למיג-21.

מיג היא חברת מטוסים מרוסיה. היא התחילה בתור משרד תכנון. משרד תכנון = מקום שעושים תכניות למטוסים. החברה נוסדה על ידי ארטיום מיקויאן ומיכאיל גורביץ'.

המטוסים של מיג שימשו חיילי אוויר ברוסיה ובמדינות אחרות. גם מדינות ערב השתמשו במטוסים האלה. היו מקרים של עימותים אוויריים מול חיל האוויר הישראלי, והדברים נעשו בדרך רשמית וצבאית.

אחרי מלחמת העולם השנייה חיפשו הרוסים ידע על מנועי סילון. מנוע סילון = מנוע שמדחף את המטוס מאוד חזק. במיג-9 השתמשו בטכנולוגיות גרמניות שנמצאו אחרי המלחמה ובטכנולוגיה בריטית שקיבלו מחברת Rolls-Royce.

ישראל קיבלה כמה מטוסי מיג: מיג-21 שהתעופף לישראל ב-1966, שני מיג-17 שנחתו בטעות ב-1968, ומיג-23 שנחת ב-1989. בשנת 1999 שיפרו בישראל שלושה מיג-29 כדי לבדוק אותם מול מטוסים אחרים. ישראל גם משדרגת מיג-21.