מיגו

מיגו זה כלל בתורה. המילה בארמית אומרת "מתוך". הרעיון: אם מישהו טוען משהו, אבל הוא יכל להגיד טענה אחרת שתהיה יותר משכנעת, אז הטענה שלו נחשבת אמינה גם כך.

יש שתי דרכים להסביר את זה: אחת אומרת שאדם לא ישקר כי לא נוח לו, והשנייה אומרת שיש לו "כוח טענה", אפשרות שיועילו לו טענות אחרות. דוגמה: אדם טוען ששטר (מסמך) מזויף. אם הוא יכל לומר שהשטר נכון, זה מחזק או פוגע בטענתו, תלוי בנסיבות.

מיגו לא יעזור אם יש עדים שמוכיחים אחרת. אם מישהו מודה רק בחלק מהחוב, בדרך כלל מפקידים עליו שבועה כדי לברר את האמת.

יש מיגו חזק שנקרא "הפה שאסר הוא הפה שהתיר". המשמעות: אם מישהו דיבר והיה יכול לשתוק, אפשר להאמין למה שאמר. דוגמה: אישה שאומרת שהיא התגרשה. אם היא היתה שותקת, לא היינו יודעים על נישואיה. לכן משפטית מאמינים לה.

יש דעות שונות אם מיגו יכול לנצח עדים. חלק מהחכמים אמרו כן, אבל ההלכה בדרך כלל אומרת שלא משתמשים במיגו במקום עדים.

מיגו משמש גם בדברים אחרים. למשל: אם מותר לאדם לקנות לעצמו, מיגו אומר שהוא גם יכול לקנות לחברו. או: מחיצה שמתאימה לסוכה, מיגו אומרת שהיא מתאימה גם לשבת.

מילים מסובכות: שטר = מסמך בכתב; מיגו = טענה שנתמכת כי יכלו לומר אחרת; עד = מי שמספר מה שראה.

תגובות גולשים

התגובה תפורסם באתר לאחר אישור המערכת

עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!